אני תמיד חושד ולא מקבל כמובנות מאליהן מוסכמות חברתיות. לא מתוך עצם הפקפוק, אלא משום שיש משהו במה שמוסכם ומקובל על הרוב שעושה לי תחושה של עדריות מסוימת. אחד הדברים שאני הכי מפקפק ובז להם הוא ערך הלאומיות.

נולדת צהוב

דני אוהד מכבי. הוא היה מגיל מאוד צעיר הולך למשחקים ולא מפספס אף משחק בית של קבוצתו האהובה.

מאז שהוא זוכר את עצמו, דני לובש צהוב בימי שבת. הוא עוטה על עצמו צעיף ועושה את הדרך לאצטדיון לראות את נמני ועטר או כל כוכב תורן אחר כובשים שער בדרבי.

אם תשאלו את דני, הוא יגיד לכם שהוא "נולד צהוב" ושהאהבה למכבי זה הייעוד שלו בחיים.

דני לא ממש חשב על זה אף פעם, והוא בוודאי לא יודה בזה אם תסבו את תשומת לבו לכך, אבל הסיבה היחידה שבגללה דני אוהד את מכבי היא בגלל שאביו אוהד את מכבי.

אתה יהודי בדם

קובי מאמין שיש לו דם יהודי. מגיל מאוד צעיר הוא מרגיש יהודי והוא לא מפספס אף מפגן ביום העצמאות.

מאז שהוא זוכר את עצמו, קובי מרגיש מוקף בהילה יהודית. כשהוא טס לחו"ל הוא מרגיש נעלה והוא בטוח שזה בגלל שהוא חלק מהעם הנבחר.

אם תשאלו את קבי, הוא יגיד לכם שאתם אנטישמים אם אתם לא מעריצים את היהדות, ושהיהדות היא היעוד שלו בחיים.

קובי לא ממש חשב על זה אף פעם, והוא בוודאי לא יודה בזה אם תסבו את תשומת לבו לכך, אבל הסיבה היידה שבגללה קובי מגדיר עצמו כחלק מהלאום היהודי היא בגלל שאביו הגדיר עצמו כך.

שתלו לך צ'יפ בוריד

שמוליק מאמין ששתלו לו צ'יפ בוריד. מגיל מאוד צעיר הוא היה משתתף באירועי וכנסי מחאה ולא מפספס אף מפגש של אנשים שמאמינים בכך.

מאז שהוא זוכר את עצמו, שמוליק מרגיש שיש לו צ'יפ בוריד. פעם כשהוא נסע באוטובוס הוא הרגיש עקצוץ ביד והוא היה בטוח שזה הצ'יפ שמגרד לו.

אם תשאלו את שמוליק, הוא יגיד לכם שאתם הוזים אם אתם חושבים שאין לכם צ'יפים בוריד, ושלספר לכם ששתלו לכם צ'יפ בוריד זה הייעוד שלו בחיים.

שמוליק לא ממש חשב על זה אף פעם, והוא בוודאי לא יודה בזה אם תסבו אם תשומת לבו לכך, אבל הסיבה היחידה שבגללה שמוליק מאמין ששתלו לו צ'יפ בוריד היא בגלל שאביו האמין בכך.

לאומיות היא תופעה מטומטמת להחריד

אדם חושב, נבון ומשכיל, לא יכול באמת לקבל ולהאמין בלאומיות. כי אדם כזה חייב לשאול את עצמו – אבל למה, למה אני חלק מאותו לאום? למה זהו הייעוד שלי? למה?

בעודו מנסה לענות לעצמו על השאלה הזאת, הוא חייב יהיה להתמודד עם האלטרנטיבה – רגע, למה בעצם דווקא הלאום הזה ולא לאום אחר? מה הופך את הלאום הזה ללאום היחידי שאני יכול להשתייך אליו?

בן אדם חושב באמת חייב להגיע אז למסקנה – שכל הקשר שלו ללאום הספציפי הוא די מקרי. סט נסיבות אקראי שלו אין שום קשר אליו (לפחות סטטיסטית).

כשהוא יחקור קצת הוא יגלה שמה שגרם לו לחשוב שהוא בן אותו לאום, הוא ככל הנראה בגלל אביו או אמו. כלומר מישהו אחר, שאינו הוא, "העביר לו" את הלאומיות הזו.

ואם ימשיך לחקור הוא יגלה שגם הם ירשו את הלאומיות הזו מהוריהם. וכך הלאה.

אנשים שבכלל לא הכרת ושלא היית מזהה אפילו ברחוב, דורות רבים לפני שבכלל חשבו עליך, "העבירו לך" את הלאומיות שאתה כל כך מעריץ באדיקות. חוסר הגיון מוחלט.

לאומיות זה כמו לאהוד את מכבי. לאומיות זה כמו להאמין ששתלו לך צ'יפ בוריד. לאומיות זה ערך שאתה מקדש בגלל שמישהו אחר החליט עבורך שאתה צריך לקדש אותו.