יש שאלה שמציקה לי זמן רב. שאלתי עשרות ישראלים שעשו רילוקיישן ולא קיבלתי עליה מענה ברור. אשמח לשמוע מישראלים שחיים בחו"ל התייחסות עניינית לנקודה הזאת, כדי להבין מה אני מפספס.
ישראלים רבים מצביעים על ניכור וזרות בחו"ל, מעצם פערי תרבות שקיימים בינם לבין המקומיים. הטענה היא שישראלי שגדל בישראל וחי כל חייו בישראל לעולם לא יצליח להבין את האמריקאים או האנגלים או הצ'כים, שגדלו במדינות שלהם וספגו מגיל 0 את התרבות והנוהגים המקומיים. לכן, כשהוא עובר לחו"ל, הוא מרגיש פער תרבותי מהמקומיים. הטענה הזאת ברורה לי לחלוטין. מה שלא ברור לי הוא איפה קיים כאן קושי.
אני יכול להבין אם הייתם תקועים במדינה זרה, ישראלים בודדים, בתוך מקום הומוגני לחלוטין, למה הדבר מייצר ניכור. אבל השאלה שלי היא איך זה שקיים קושי כאשר מדובר במציאות של 2023, שבה:
– אם מדובר במעבר לעיר גדולה, מטרופולין גדול כמו למשל ניו-יורק, לונדון, אמסטרדם וכו' – ממילא מדובר במקום מאוד גלובליסטי, שחיים בו אנשים מכל כך הרבה מדינות ועל פניו לא קיימת רק תרבות אחת ודרך חיים אחת לחיות בה. במקום כזה, העובדה שאתם זרים בכלל לא חריגה ולא אמורה לייצר ניכור. כי כולם בעצם הם "ניו-יורקים", גם אם הם במקור מהונג קונג, ריו דה ז'נרו, תל-אביב או פיניקס אריזונה.
– גם אם מדובר במעבר לעיר קטנה או ישוב קטן, ניתן בהחלט לבחור באותו מקום שיש בו קהילה ישראלית גדולה, שבה ניתן בקלות לשמור על ציביון ישראלי וחברותא ישראלית, אפילו אם לא נמצאים בישראל.
כך שמשתי הסיבות האלה נותרה אצלי התהיה – איך זה שעדיין קיים קושי של ניכור וזרות?
קודם כל אני חושב שזה נושא מאוד מעניין, וזה מזכיר לי על סרטון של שאול אמסטרדמסקי שראיתי לפני כמה זמן (אצרף קישור), והוא מסביר את התופעה הזאת בצורה טובה מאוד. חוץ מזה, גם לערים הגדולות האלו יש מנטליות ולדעתי איך שבן אדם מצליח להסתגל אליהן מאחד קשור בסביבה הקודמת ממנה הוא הגיע. אני אקח לדוגמה חבר טוב שלי שלומד עכשיו באוניברסיטה בברצלונה שהיא עיר קוסמופוליטית ענקית. הוא גדל בארץ עד גיל 10 בערך, והם עברו עם המשפחה להונג קונג לכמה שנים (בגלל זה הוא לא היה חייב להתגייס), הוא למד בבית ספר בינלאומי ואפשר ממש להגיד שהוא "אזרח העולם" כזה,… Read more »
לא מסכימה עם האמירה הזאת. תחושת של ניקור זה תחושה כל כך סובייקטיבית שתלוייה בהרבה פרמטרים : מדינת המוצא של הבן אדם : למשל שמתי לב שרוב האנשים שהתלוננו על תחושת ניקור בצרפת היו ממוצא מזרחי או גדלו בסביבה עם מלא מזרחים. אנשים עם תרבות אשכנזית משתלבים יותר בקלות, או מזרחים צרפתים, שעלו לארץ וחזרו לצרפת, כי הם ספגו מגיל 0 את התרבות הצרפתית.תרבות וערכים : לבן אדם ששומר כשרות יהיה יותר קשה "להסתדר" באירופה בהתחלה כי ירגיש לא בנוח שמוכרים חזיר בכל מקום, שאם הוא הולך למסעדה הסיכוי הגדול שהעוף שירצה להזמין בושל בחמאה הוא גדול. אבל עובדה שיש… Read more »
אני מתגורר כיום בבנגקוק, ובהחלט מרגיש "זר", ראשית המראה שלי אינו אסייאתי, ולכן ישר אני מתוייג "כזר מערבי". אני מרגיש את הזרות, אבל לא את הניכור. אף אחד ואחת לא מתנכרים אלי, להיפך, בתאילנד התרבות ידידותי לזרים. בלונדון גרתי 9 שנים (ואשוב אליה ביוני השנה). וגם שם הרגשתי שקיים פער תרבותי שאליו אתה מסכים, אבל אתה שואל מה הקושי? השפה, היא המכשול הראשון. (כמובן בתאילנד המכשול הרבה יותר משמעותי כי אני לא דובר תאילנדית). אז אחזור ללונדון, עיר בירה, 50% מהגרים ממדינות זרות, והקושי, במיוחד בשנים הראשונות להבין איך המערכת עובדת. אני זוכר שניסתי בשנים הראשונות להיאבק במערכת, לכופף אותה,… Read more »
אמנם יותר נח לחיות במדינות מהגרים אבל עדיין המהגרים הראשונים תמיד ירגישו זרים לילדיהם שנולדו בארץ החדשה יהיה יותר טבעי ישנם כאלה שמתייאשים מראש והולכים לחיות בקהילה של ארץ מולדתם. וישנם המתערים עם המקומיים. ככה או ככה אתה תמיד תהיה זר השאלה עד כמה תחווה תחושת זרות. האם זר לגמרי שחי בקהילה שלך ומנותק. ( ישנם רבים החיים בבועה וניתוק גמור עד כדי אי ידיעת השפה.וחיים בקהילה סגורה. ואפילו ללא מסמכים.זה קיים במדינות המערב). או שתצליח למזער את הזרות על ידי התחברות עם מקומיים ותחיה בחברה מקומית ומגוונת. אפילו הילידים המקוריים מרגישים זרים. למשל אינדיאנים בקנדה וארהב. הם מיעוט זר… Read more »