
עוד כישראלי-בהווה (בקרוב-ישראלי-לשעבר) אני יכול לומר שהבחנתי בתופעה די משונה ומוזרה – אני חש סלידה, בוז ואפילו תיעוב לישראליות. אני מרגיש נבוך ומבויש כאשר שואלים אותי מאיפה אני, ואני מתבייש לראות ישראלים, ואפילו רק את דגל המדינה, כשאני מסתובב ברחבי העולם. התופעה הזאת מאוד לא ברורה לי, אבל היא עמוקה וחזקה אצלי במיוחד. בגדול אני מחבב את עצמי מאוד, אבל אם יש דבר שאני שונא לגביי – זה את היותי 'ישראלי'.
יורדים – מה הם חושבים על המוצא שלהם
בכל רחבי העולם מתרחשת הגירה. כמו נדידת ציפורים, גם תנועות אנשים בין מדינות היא תופעה כלל עולמית, שאינה חדשה ואינה נובעת בדרך כלל משום סיבה מיוחדת. אנשים רוצים לשנות מציאות, לשפר רמת חיים, ללכת אחרי הלב, למצוא פרנסה או סתם מסתקרנים. תנועת אנשים בעולם היא דבר שבשגרה. זה קורה מכל מדינה ולכל מדינה. חלק בהיקפים יותר גדולים וחלק בהיקפים מצומצמים יותר. מטבע הדבר מדינות איכותיות מושכות אוכלוסיה, ומדינות נחשלות מבריחות אוכלוסיה. מעבר לאיכות המדינה, יש הרבה שיקולים וטעמים לנדידת אנשים ובגדול, חוץ מבישראל (בה מכנים יורדים כ'נמושות'), הגירה החוצה היא non issue.
לצד זאת, אחד הדברים המעניינים הוא לדבר עם מהגרים שנמצאים הרחק ממדינת המוצא שלהם. כמי שעושה הרבה עסקים בחו"ל, אני פוגש קולגות, חלקם יורדים, מהגרים, מכל העולם, שמסתובבים להם במדינות שונות בארה"ב, באירופה ובאסיה. אחרי המון שעות של שיחות עם רבים וטובים, אני יכול לומר בפה מלא שרובם המוחלט גאה במדינת המוצא שלהם, אוהב אותה, מתגעגע אליה במידת מה, ומדבר על ההגירה החוצה ממנה באופן מעגלי ומורכב. רבים מהמהגרים לא מתכחשים למדינת המוצא, לא בזים לה, ואפילו גאים בחגים ובמנהגים התרבותיים שהיא הנחילה בהם מגיל מאוד צעיר.
שונה הדבר לגביי באופן אישי, וכך גם לגבי ישראלים נוספים שאני מכיר שחיים מחוץ לישראל (לא כולם, ואפילו לא רובם יש לומר בהגינות).
הבוז לישראליות
מידת הסלידה והבושה שחווים ישראלים-לשעבר ביחס למדינה היא, בכל קנה מידה, מדהימה בעיניי. במקום לדבר על אנשים אחרים, אנסה לדבר רק על עצמי. אבל אני מניח (ולו רק מהיכרותי עם הכותבים והמגיבים באתר הזה) שאני לא לבד.
אני חש סלידה עמוקה, בוז, ממש על גבול הגועל מישראל. אני חושב שמדובר במדינה מכוערת להחריד. מדינה עלובה מהרבה בחינות. נכון, יש לה גם כמה יתרונות מסוימים על-פני מדינות אחרות, אבל למי אין יתרונות מסוימים? לכולן יש משהו שהן קצת יותר טובות בו. במכלול – ישראל היא פיכסה. ממש מדינה נחשלת, גרועה ונאלחת.
האנשים שמרכיבים את 'עם ישראל' הם בעיני מהגרועים שבאנשים. נכון, יש אנשים גרועים די דומה אולי קצת יותר או פחות, אבל רוב האנשים שנתקלתי בהם בחיי בעולם עולים בערך המכלולי שלהם על הישראלים. כמובן שלא כל הישראלים גרועים כל כך ויש אנשים נפלאים פה, אבל בלי התנצלויות ודיסקליימרים – באופן גס ורחב – האוכלוסיה במדינת ישראל עלובה, פטתית, נרקסיסטית, גזענית, בהמית, קולנית, אלימה, נבערת ובעיקר מרוכזת בעצמה. האנשים פה מגעילים אותי.
הערכים שבבסיס מדינת ישראל דפוקים. אלו ערכים שמאפיינים את ימי הביניים. לא רק בגלל הדת והבערות הדתית, אלא גם עצם היסודות החילוניים. יש פה הקדשה בורה ומיושנת של מיליטריזם, לוחמנות, 'צבא העם' ועוד קשקשת שהיא כל כך 100 שנה אחורה. לצד זה הישראליות קשורה בעבותות ב'ציונות', שהיא הדרך החיובית-לכאורה לנהוג בעליונות, גזענות והדרה, ממוסדת כמובן, של כל אזרחי העולם ומתן עדיפות לגזע מסוים, נעלה על-פני אחרים. אלה שני ערכי היסוד של המדינה הזאת. פשוט בדיחה.
האדמה שעליה יושבת מדינת ישראל היא מהעלובות ביותר. אנשים פה חיים בלה לה לנד, חושבים שיש פה – מי ישמע – ארבע עונות. בגדול מדובר ברצועת מדבר, די מכוערת, עם קו חוף קטן (עם מים בצבע סטנדרטי ולא מיוחד בשום צורה שהיא ביחס לכל חוף אחר בעולם), ומישור חוף מדברי, עלוב ומכוער. אין כאן שום דבר מיוחד, אפילו לא חלקית.
המסורת, אפילו היא, עלובה. נורא מביכים אותי 'החגים', 'המועדים' והמסורות התרבותיות. הכל דפוק בהן. כל חג יותר דפוק ממשנהו. בכל חג יש מגבלות, איסורים, תנאים. החגים מסובכים, מורכבים, לא זורמים. במקום שחג יהיה קל, נעים, זורם וחיובי, חגים יהודיים וישראלים הם סיוט מתמשך.
השייכות לישראל מחליאה – ולא רק את הישראלים
where are you from? אני נשאל מספר פעמים מידי יום, כשאני שוהה בחו"ל. עונה בחשש מסוים שאני מישראל, ובן שיחי מיד מגיב בפליאה. תמיד יהיה לו מה להגיד. הוא כנראה ינסה לזרוק משהו כדי להפיג את המבוכה. בתוך תוכו הוא חושב (ואני יודע שזה מה שהוא חושב), שאני מגיע ממקום עלוב, שפל מוסרית ואלים במיוחד. הוא ודאי אומר לעצמו 'הנה עוד אחד שמנסה לדפוק אותי'.
כשאני עונה 'Israel', תמיד נלווית לזה התחושה שמא ישפטו אותי. שמא בן שיחי יעריך אותי פחות. שמא הוא עלול להירתע מלהעמיק איתי את השיח. כי בעולם שטחי שכזה, אנשים שופטים מהר. אנשים עובדים על נראטיבים. לא לכל אחד יש חשק להתחיל לקלף קליפות ולנסות להגיע אל תוך אדם שמולו פנימה. הרבה אנשים מעדיפים להישען על סטיגמות ועל עטיפות. ואני מבין אותם. אני נוהג באותה צורה. מן הסתם, כשאפגוש אנשים ממדינות נחשלות שונות בעולם, כמו רוסיה, סין, מדינות באפריקה, ומדינות בדרום אמריקה, תמיד תעבור לי בראש המחשבה שהאדם שמולי מגיע מנקודת פתיחה נמוכה, עוד לפני שהוא פתח את הפה. לא תמיד יהיה לי חשק, זמן ואנרגיה להתחיל לקלף אותו ולהבין במי מדובר. לפעמים אעדיף לרכז את המאמץ באמריקאי, יפני, גרמני או קוריאני. כך גם נוהגים בני שיחי – מהכיוון ההפוך בדיוק.
לישראל נלווה תמיד מטען שלילי. תמיד סוחבת המילה הזאת 'ישראל' סיפור ארוך. זה מסובך. זה מורכב. זה סכסוך רב שנים. זו שואה שעברנו. זה בלה בלה בלה אחר. תמיד זה אירוע. תמיד יש דרמה. תמיד זה חתיכת דבר. אז הבן אדם שממול מחייך, זורק איזו אמירה וממשיך הלאה. אין לו כוח לזה. מה הוא צריך את החר* הזה עכשיו על הראש שלו?
זה כואב להתנכר ולהתכחש למקום שממנו הגעת
יהיו הרבה שיקראו את הדברים ויחושו סלידה מהם. יגידו שאני אוטו-אנטישמי. יגידו שאני פוסט-ציוני. יקשקשו קשקושים אחרים (שמעידים שמנת המשכל שלהם באמת לא גבוהה).
אבל, בסוף, צריך לקחת בחשבון שלא נולדתי שונא-ישראל. לא נולדתי בז לדגל, למדינה, ל'עם'. זה התפתח. זה גדל עם השנים. זו תחושה שהלכתי והרגשתי אותה עם הזמן. זה לא משהו טבעי שקרה. זה משהו שהגיע, בגלל שנחשפתי, תוך מודעות עצמית גבוהה, לגועל הנפש הזה שנקרא ישראל. יצאתי מתוך השלשלאות המחשבתיות, שמאפיינות כל כך הרבה ישראלים. הפעלתי שכל ותבונה, והבנתי שכל השנים הכל היה בלוף. כל המפעל הציוני הוא שקר. כל הסיפור על 'עם נבחר', על 'צבא חזק', על 'המוח היהודי', הכל זו פרופגנדה מהצורות הכי שפלות ועלובות. תעמולה ארסית שנועדה לדבר אחד – לקשור אותנו לפה ולזרות לנו חול בעיניים, שכל הגועל הזה מסביב, זה רק בגלל השמאל, רק בגלל הערבים, רק בגלל היא ובגלל ההוא. אכלו לי שתו לי. "למי רע פה?"
האמת היא, שלא קל להתנכר למקום שבו גדלת. אבל המציאות חזקה ממני.
גם אני נרתע ולא מתחבר לתרבות, במיוחד בעת הנוכחית, ומרגיש סלידה ממנה. עם זאת, אני לא רואה סיבה להתבייש במוצא שלי, מהסיבה הפשוטה שאף אדם לא צריך לעשות כן. נראה שתפיסת העליונות הלבנה טמועה בך ("לא אבזבז אנרגיה על אדם ממדינה שאני תופס כנחשלת"), מה שעשוי להסביר את הרתיעה מההזדהות כישראלי. אני לא יודע איפה אתה גר, אבל בתור מי שחי באוסטרליה אני יכול להעיד שהסינים, ההודים, והלטינים שהכרתי בסידני היו מהאנשים המבריקים והמעניינים שהכרתי פה, ואף אחד לא מתנשא עליהם, לפחות לא בסידני ובמלבורן (ולמעט חוגי הימין הקיצוני). מציע שתעבוד על עצמך.
בתיאוריה אולי באמת אין סיבה, אבל אני בכל זאת מתבייש.
כששואלים אותי מאיפה באתי, אני מודה באמת אבל מייד מוסיף ש-אבל הייתי כאן כבר למעלה ממחצית חיי.
אני מתחבר להרבה דברים שכתבת, עם הסלידה קצת קשה לי, לעולם לא אגיד שאני סולד מישראל, למרות שברוב חיי בישראל הרגשתי זר, אף פעם לא הבנתי למה רק אני זז במדרכה, למה רק אני שומר מרחק בתור (כמובן שמנצלים את זה כדי להידחף ברווח) ועוד מלא דברים שאין לי באמת כוחות להזכיר. ולפני שיקפצו עלי, ולמרות הכל, עשיתי שירות קרבי ומילואים קרביים של 18 שנה, שלא קירבו אותי יותר לנושא ובאו באמת רק מ"ציונות" ורצון להגן על הבית (בתור ילד שהיה רגיל לנשום קטיושות). בעקבות המצב דחפנו את עצמנו לעשות שינוי, עם ילדים קטנים ובאמצע החיים עברנו ללונדון. כמות הלחץ… Read more »
וואו, זה כאילו מישהו קרא את המחשבות שלו וכתב בשבילי מאמר.
זה אחד לאחד מה שאני חושב. ממש אחד לאחד.
ישראל היא מדינה מהמכוערות בעולם, אלימה, בהמית, חמה, רועשת, גזענית, כוחנית, מזוהמת.
מלאה בערסים ובבונים מסוגים שונים. מדברים בח' וע' למרות שהם לא יודעים ערבית אפילו.
הכל פה גרוע. ורועש. וחם
מקווה שתצליח לעוף מפה בקרוב ידידי
שמח שעזבת אבל שאיזה אנטישמי ישבוא לך את הפרצוף אל תרוץ לבכות על זה בטלוויזיה ותתחנן שישראל תציל אותך , אתר שמאלני קיצוני אין בעיה לעזוב אבל לדבר כמו החמאז שאין זכות קיום למדינה לאיפה התדרדרתם? ויכול להתערב שאתה מאלה שנהנו מהפרוילגיות בישראל
נראה מתגובה זו שאלו שעזבו את ישראל מכבדים את הלשון העברית, תחבירה ודקדוקה, יותר מן הנשארים. על מה איפוא נותר להגן? אבוי למנוצחים!
משעשע! 😀
הישראלי הנודד,
אני לא משועשע, לצערי. ההדרדרות של ישראל זועקת לשמיים בכל תחום, והנה כי כן תזכורת גסה אך נהירה כמה האוריינות של חלקים נכבדים של הציבור הישראלי קרסה לתהומות בלתי נסבלות. אתרי האינטרנט גדושים בתגובות של ישראלים בורים, גזענים, אלימים ומגעילים. אבוי למדינה וחוזיה. הם היו מתביישים עמוקות אילולא היו רואים מה עלה בגורל הפרויקט שלהם.
התכוונתי לומר כמובן "אם היו רואים מה עלה בגורל הפרויקט שלהם".
בינתיים מי שחווים פוגרומים בואך אנטישמים הם אלו שגרים בישראל, תחת הנהגת מי שאתה ודאי מעריץ ששולט כאן עשרות שנים וכולם אשמים בהכל חוץ ממנו. האתר אולי לדעתך שמאל קיצוני, אבל זה שנתניהו מממן החמאס ונציג האינטרסים של קטאר הוא שמאל אפילו יותר מבל״ד מזה נוח לך להתעלם. לפחות תתנחם שלשמחתך אונתך הלא מתפקדת עוזרת לך בהכחשת המציאות הזאת ומאפשרת לך להתעורר כל בוקר מחדש בתחושה שישראל היא המקום הטוב בעולם.
לזה אני קורא תגובה משעשעת!
יותר סביר שערס ציוני ישבור לו את הפרצוף מאשר אנטישמי
הכל אמת. מחזק את ידיך
לך למוסקבה תבין באמת מה זה
גם וגם.
טיפשים ובורים יש בכל מקום.
תודה שהאתר הזה קיים, והלוואי שהייתי נתקל בו שנים קודם. לא תמיד מסכים עם דברים שנרשמים כאן או עם רוח הדברים, אולם אני באמת רואה בו סוג של hidden gem מבין האתרים בעברית שאני מכיר.
לגופו של עניין, מסכים עם הרבה דברים שאתה רושם, ורשמתי לך זאת גם על מאמר אחר שלך. ישראלים זאת באמת חברה נרקיסיסטית, ומי שלא מתאים לגדול ולחיות בסביבה כזאת הוא בסיכון לחטוף כאן בענק.
מקווה להימלט מפה כל עוד נפשי בי כמו רבים מכם. ותודה לך על כתיבתך ובהצלחה לך, נוסע מתמיד.
כתבה רלוונטית על עוד ישראלי ברברי (ודתי) שהביא את התרבות המכוערת לארץ אחרת, ואז הוא "מופתע" שלא פורשים לו שטיח אדום. העיתונות "המגוייסת" נזעקת איך אפשר לזרוק משפחה עם ילדים ממלון בשוויץ??!
ביקרתי בשוויץ פעמיים, לא זכורה לי פעם אחת התנהגות לא ידידותית של נותני השירותים.
מה שמפתיע לטובה, הם התגובות – ישראלים מודעים לתת תרבות שהם חיים בה, ויודעים שהליצן מקשקש כי פגעו לו באגו הנפוח.
https://www.ynet.co.il/vacation/flights/article/sk0bjkwpkg
קראתי את זה גם. מדהים כמה הוא ועוד מיעוט מהמגיבים חושבים שלזרוק אדם שמתנהג כמוהו מהמלון זה לא בסדר. מדהים כמה הוא חושב ש"מגיעים לו" כל מיני דברים. ככל הנראה הילדים שלו עשו רעש היסטרי, בלתי נסבל גם בישראל, אבל בשוויץ זה לא רק בלתי נסבל אלא גם בלתי מוכר; אלא אם יש להם נסיון עם ישראלים אחרים או הכמה התוצרים היותר ברברים של עמים אחרים. הרבה מהישראלים המצדדים בישראלי טוענים ש"איזה מין דבר זה לזרוק מישהו עם ילדים באמצע הלילה ועוד לטמפרטורה של 13- מעלות. מה שאותם ישראלים לא מבינים הוא שחברה חופשית זו חברה שנותנת זכויות רכוש, וזכויות… Read more »
נכון שלבעל המלון יש וצריכה להיות רשות מלאה לזרוק לקור משפחה עם ילדים שלא מתנהגת יפה – מצידו שיקפאו למוות, אולם אין שום דבר בחוסר החמלה שלו שראוי לכבוד והלל.
חברה חופשית?
לכולנו צריך להיות חופש מחברה.
אין לשום חברה זכות להחשיב אותנו על חבריה ולצפות מאיתנו לקיים את חוקיה ללא הסכמתנו.
אולם משעה שבחרנו מרצון להשתייך לחברה כלשהי, אנחנו וכל יתר החברים, אין שום סיבה שתהיה לגמרי חופשית – הכל על פי ההסכמות וההבנות.
מתגוררת בבריטניה כ-24 שנים לאחר שנולדתי בישראל ונמלטתי בגיל 19 בערך. מסכימה מאוד לצערי
אני גר בלונדון, אז אם גם את – אשמח להכיר ידידה עם ערכים משותפים 😉
leaveisrael@גימייל
כתבת פה בדיוק את מה שאני מרגיש וחושב, כאילו יש לנו קשר טלפתי.