אנשים רבים לא רואים את העולם כך, אבל למעשה מדינות רבות בעולם מתחרות ביניהן על האוכלוסיות הטובות. כמו בסופר, המדינות מציעות לכם את מרכולתן. מאפשרות לכם לבחור בהן, אם רק תרצו. אתם יכולים להגיע וליהנות מכל הטוב שיש להן להציע. זה תלוי בכם. האנשים הטובים – ימצאו בית בכל מקום.
התחרות בין המדינות
מדינות העולם המודרני, המדינות החופשיות, הליברליות, הגדולות, נמצאות בתחרות. הן כולן מתחרות עליכם. על אזרחי העולם. התחרות הזאת סמויה ולא נראית לעין ממבט ראשון. אבל כשמקלפים את זה, זה נגלה ונהיה ברור ומובן. המדינות מציעות לאזרחי העולם להגיע, להגר אליהן, אם יתקיימו תנאים כאלה ואחרים. ההגירה אליהן היא לא אוטומטית מן הסתם. המדינות לא מחפשות סתם אזרחים נוספים. זה יש להן ולא תמיד יש צורך נוסף. מה שהן כן צריכות זה את האנשים המעולים, המבריקים, המצוינים, אלו שיקדמו את המדינות ויקחו אותן צעד אחד קדימה. עליהם המדינות מתחרות זו עם זו.
ומהי אותה תחרות? התחרות היא מי מציעה לאזרחיה סל מוצרים ושירותים טוב יותר מאשר שכנתה. איזו מדינה נותנת לאזרחים שלה יותר. המדינה היא כמו סופרמרקט. היא מציעה לכם סל שירותים ומוצרים ואתם ממלאים את העגלה ואז מגיעים לקופה. בקופה אתם משלמים למדינה כסף, שהוא בעצם המס שהיא גובה מכם. אין למדינה רווח כמובן, כך שהמס שאתם משלמים אמור לקנות במחיר עלות את אותם מוצרים ושירותים (זה לא הכי מדויק אבל זה בערך). בשורה התחתונה, העסקה שאתם עושים עם המדינה היא – תני לי מוצרים ושירותים ואני אשלם לך על זה מס. as simple as that.
המדינות המופתחות מתחרות ביניהן מי תיתן לאזרחיה יותר בתמורה לתשלומי המיסים שהם משלמים. כלומר מי מקיימת יחס תועלת עלות משתלם יותר. חלק שואפות להגדיל את התועלת, חלק שואפות להקטין את העלות, חלק גם וגם, אבל המכנה המשותף הוא שכולן רוצות להציע תנאים טובים יותר כדי לשכנע את האזרחים הרצויים להגר אליהן.
אבל איך זה מתכתב עם הגבלות ההגירה?
או. פה בדיוק אנשים מתבלבלים ומתקשים. הם נוטים לחשוב שבגלל שהמדינות חוסמות את שעריהן למהגרים, זה בגלל שהן לא באמת מעוניינות שאנשים ייכנסו אליהן. אבל זו טעות.
קודם כל, המדינות ממש לא סוגרות את שעריהן. ההיפך הוא הנכון. הן מקבלות אתכם בשמחה ובחדווה, לפרקי זמן קצרים. כמו חודש התנסות בנטפליקס, שהוא חינמי, גם המדינות פותחות כמעט לכולם את שעריהן, שיכנסו, יטעמו מכל הטוב שיש למדינה להציע, ואז יחליטו אם הם נשארים לעשות מנוי. העובדה שהמדינות מאפשרות לכם להיכנס ולתייר ולראות את כל מה שיש למדינה להציע לכם, גם אם זה לפרק זמן מוגבל, בין היתר נובעת מהרצון של המדינות להראות לכם כמה טוב לחיות בהן. כל אחת בדרכה.
אבל למה הן לא מקבלות כל אחד לטווח זמן ארוך? פשוט משום שאין למדינות צורך בסתם מהגרים. המדינות רוצות שיגיעו אליהן אנשים שישלמו להן יותר מיסים מאשר השירותים שהם מקבלים. זאת משום שהמדינות מהצד השני מסבסדות אוכלוסיות מוחלשות שמקבלות יותר שירותים מאשר המיסים שהם משלמים. הרצון הוא שייכנס הרבה יותר כסף חדש שיממן את פעילות המדינה ויציע בממוצע שירותים יותר טובים לכולם, תוך שמירה על התקציב.
לכן, סתם מהגרים, לא משכילים במיוחד, לא חכמים במיוחד, לא פרודקטיבים במיוחד, לא מועילים למדינות ההגירה כלום. ואת אותם אנשים הן בשמחה משאירות בחוץ. האנשים הטובים, היצרנים, המועילים, הנבונים, עבורם שערי מדינות העולם פתוחים לגמרי. העולם מוכן לקבל אותם בזרועות פתוחות, אם רק ירצו בכך.
אז למה אם אני משכיל, חכם, נבון, למה עדיין אני לא מקבל אוטומטית אזרחות? אז הסיפור הוא, שצריך לזכור שאזרחות ניתנת לנצח נצחים. מבחינת המדינות, אזרחות, בגדול, זה החלטה חד פעמית. ברגע שנתת אותה, כבר אי אפשר לחזור אחורה. ולכן, מעצם העובדה הזאת, המדינה רוצה להבין ולוודא, לפני שהיא משאירה אותך לנצח כאזרח, בלי יכולת לסגת מכך, היא רוצה להיות בטוחה בטוחה שאתה לא רק חכם ונבון כמו שאתה מספר על עצמך אלא גם יצרן, מועיל, בפועל. כלומר מי שיכול לתרום למדינה בכסף יותר מאשר הוא צורך. במצב כזה המדינות שמות את האזרחות הזאת במבחן, והן משחררות את ההידוק ברגע שהן באמת משתכנעות שאתה מתאים להן. לפעמים זה ייקח שנה שנתיים ולפעמים גם עשור.
האמירה כאילו יש בעיה להגר היא קשקוש
כל מי שאומר שהוא לא יכול לעזוב את ישראל כי אי אפשר להגר החוצה מקשקש. זה לא אלא תירוץ. רוב מדינות העולם פתוחות בפני מהגרים. גם אם הן אומרות פופוליסטית אחרת. האמת היא שהמדינות פתוחות משום שאתם יכולים לעלות על מטוס ולבקר בהן. ואז, ככל שתעשו סדרת פעולות שהמדינה מבקשת, שרובן אגב בכלל לא כאלה מורכבות, ודי מצופות ממי שמעוניין באמת להיות מועיל למדינה, אז תהיו עם הזמן זכאים להישאר בהן.
כמובן שאם אתם שמוקים, בטלנים, לא משכילים או סתם אנשים שמעוניינים רק לקחת ולא לתת כלום, המדינות יבעטו אתכם החוצה ויחזירו אתכם למקום שממנו הגעתם. המדינות כאמור מחפשות אזרח שהוא נכס ולא נטל. אבל אם אתם כן מתכוונים לתרום מעצמכם ולהוכיח למדינה את איכותכם, השער פתוח.
לראיה, באופן אישי, בעשרות השנים האחרונות 100% מבין החברים והמכרים שלי שניסו להגר ולהשתקע במדינות העולם (כל אחד במקום אחר), הצליחו בסופו של דבר. גם אם התהליך לא היה קל לכל אחד. בסוף, מי שבאמת רוצה, ומוכן להוכיח את תרומתו הכנה למדינה הקולטת, יצליח.
זה גם מה שאני חשבתי, אני בין אותם מהגרים מיומנים שהמדינות המערב "נלחמו" עליהם. אך עם הזמן עסקת החבילה שהמדינות האלה מציעות הפכה לזניחה. התחרות הופסקה והם מתחילים לייבא מהגרים לא מיומנים, מציפים את המדינה במליוני מהגרים מהודו ויוצרים יוקר מחיה גבוה מאוד מבחינות דיור ומזון. וגם קושי למצוא עבודה פשוטה. זה מגיע לכך שיש 500 מועמדים על משרת ניקיון אחת בעיר של 300 אלף איש (אמיתי לגמרי, העיר נקראת CHRISTCHURCH בניו זילנד וזה קרה במאי 2024).
אך מדינות כמו קנדה, אוסטרליה, גרמניה, אנגליה מביאים אנשים שהם נטל כלכלי, חברתי ודתי למדינות האלה.
CLATYR, אין סתירה בין המקרים שאתה מתאר בניו זילנד לבין תוכן המאמר. כמו שכתוב במאמר, המדינות השונות מתחרות עליך, ואם מנהלים אותם בצורה גרועה, חפש מקום אחר טוב יותר. אפרט: אם מנהיגים של מדינה כלשהי הם בעלי חוסר אחריות כה רבה שמאפשרים הגירה המונית של אנשים בלתי מיומנים כך שגם להם וגם למקומיים הנוכחיים אין פרנסה בתחומים מסויימים, אז המסקנות הן: זה סימן בשבילך שמנהלים אותה אנשים לא מוצלחים, ולכן אולי עדיף לך בהמשך להגר למדינה אחרת, אם אתה יכול. היום הם מקבלים החלטות טפשיות כאלה, מחר יקבלו החלטות טפשיות אחרות. כמובן ש״אשמים״ גם הבוחרים במדינה, שבחרו באותם מנהיגים לא… Read more »
חלק מלהיות מהגר מיומן זה גם להראות אתזה בירוקרטית, במקרה שלי, לקבל רישיון עיסוק במקצוע במדינת היעד. התהליך ארוך ויקר וגם לא פשוט. עם השינויים המהירים של היום כבר אי אפשר לדעת באיזה מדינה ההגיון הבסיסי יעבוד לטווח ארוך, והגירה של מהגר מיומן זה הגירה לטווח ארוך.
נושא הפרנסה זה אתגר מאוד גדול עבורי, אם כי אידיאלי בשבילי הסדר של הכנסה מרחוק (גם אם היא לא גבוהה, אבל במשימה זו עוד לא הצלחתי)
בהחלט נכון, יש מעין "תחרות סמוייה", ניסיונות של הממשלות בעולם לפתות את אנשים ברמה גבוהה להגר אליהם, ולכן אנשים שיש להם ערך להציע, ימצאו דרך להגר, ומי שאין לו יכול פשוט להתחתן 😀 ישנם הרבה דרכים, וזו שאלה של נחישות והתמדה. יחד עם זאת, אני רוצה לציין את הצד ההפוך של המשוואה. מכיוון שממשלות הם לא יעילות מטבעם, מסיבות שלא ניכנס אליהם, הדקויות וההטבות לעיתים מטשטשות, ולא תמיד נותנות מענה מדוייק, אבל גרוע מכך, במקביל לרצון של מדינות למשוך אליהם מהגרים איכותיים, יש גם צד הפוך = משיכה של קבוצות חלשות ונתמכות משיקולים פוליטים או תפיסת עולם מעותת. למשל, כיום… Read more »
תראה. בסופו של דבר היה צפוי שיתבשלו בעיות. לרוב, כשאנשים מהגרים למדינה כלשהי הם באים בגישה של "אני רוצה חיים טובים במדינה החדשה". כשאנשים באים לישראל הם אומרים "אני יודע שזבל פה, אבל אני יהודי/ציוני וזה המקום שלי ואין לי ארץ אחרת". מה שנקרא אין מה להוכיח לאף אחד. דרכון בכניסה. כמה בוסות לרצפה. ומסתדרים עם מה יש? צפרו לי בכביש כל היום? חתכו אותי בלי לאותת וכמעט הרגו אותי? דפקו אותי בסופר? שלחו אותי לצבא בכוח? כל המדינה נחטפים ומתים? התחילו שביתה? מחירים הכי גבוהים בעולם? מדובר פה בעם של גמורים, שבורים, מטומטמים דפוקים אחושרמוטה, שמעדיפים שנה לעמוד במילואים… Read more »
הנוסע המתמיד, מאמר מעניין, תודה. 1) הצעה: יכול להיות כדאי להוסיף למאמר או כאן בתגובות מעט דוגמאות מהחברים והמכרים שאתה מזכיר שהשלימו בהצלחה את תהליכי ההגירה שלהם, ללא פרטים מזהים כמובן, אבל עם יכולת להבין בכל מקרה ומקרה: מה היו האתגרים וכיצד התגברו עליהם (למשל, חוסר אזרחות, או חוסר מקצוע אטרקטיבי, או חוסר ידיעת שפה, וכו׳). למשל, שכנים בבניין שלי היגרו לפני כחודש עם שני ילדיהם לקנדה, וניצלו את ההצעה הקנדית לאחר 7/10/2023 להשתקע ל 3 שנים עד שימצאו עבודה ויתמקמו שם (אם יסתדרו שם אז יוכלו להשאר כל חייהם). האתגר שלהם היה שנסעו מבלי למצוא ולארגן קודם מקומות עבודה… Read more »
אני לא יכול לכתוב כאן את כל הדוגמאות, אבל אציין שלושה סיפורים: 1. חבר קרוב שלי עבר עם אשתו וילד כבר לפני הרבה שנים. נדמה לי 10-15 שנה. הם עברו בלי גרין קארדים ובלי אשרות מיוחדות למעט אשרת תייר. הוא הוזמן לרילוקיישן מהחברה שעבד בה שיש לה סניף בישראל (ושם עבד עד הרילו). אחרי כמה שנים הוא התאזרח ומשפחתו בעקבותיו. במהלך השנים עד קבלת האזרחות הם נסעו וחזרו כמה פעמים לארץ כל חג או כל תקופה מסוימת כמדומני. אם אני זוכר נכון כל התהליך לקח 4-5 שנים בערך ולא שמעתי מהם על בעיות מיוחדות. ילד נוסף נולד כבר בארה"ב. 2.… Read more »
ולגביך – אתה יודע שאתה יכול לזכות במיליון דולר אם תפצח את הסוד הגדול של פונקציית זטא?
(ראה בזה מענק הגירה.)
הכינוי ״פונקציית זטא״ בהחלט כנראה יומרני מצידי, כי לצערי אני לא מבין כהלכה במחקר של פונקציה זו והשלכותיה החשובות בתחום המתמטיקה הטהורה (בעיקר השערת רימן Riemann hypothesis). הפרס ישאר רחוק מאד מני, לעת עתה 🙂
אז מניין ההשראה לשם המקורי?
ההשראה לכינוי: אני מתעניין בנושאים מסויימים במתמטיקה, יחד עם הכינוי ״קיכלי הסהרון״ (מתברר שזה שם של ציפור) של משתמש אחר באתר הזה, אז יחד באופן אסוציאטיבי זה בא לי
בתחום הבקרה ועיבוד אותות, יש שימוש נרחב בפונקצית זטא. אבל אפילו כשהייתי מתרגל בקורס, לא ידעתי לומר עליה הרבה חוץ מאשר "אין לי מושג למה זה עובד, זו הנוסחה וככה משתמשים בה". גם המרצה לא עזר, למרות שהוא די סמכות עולמית בשימוש בפונקצית זטא בתחום שלו.
אם שימשתי השראה לכינוי "פונקציית זטא", מה ש- ממש גדול עלי, אז וואו.