מאחורי הקלעים של האצולה הצרפתית – חלק א'

הקדמה

לפני 4 שנים הייתי בנופש באילת. יצאתי מהמלון להסתובב וכדי לנקות את הראש. ואז עברתי במקרה בבנק וראיתי אישה צועקת בצרפתית על הכספומט "למה הכל פה בעברית, למה אפילו אנגלית אין פה!". ניגשתי אלייה ושאלתי, בצרפתית, מה קרה ואיך אפשר לעזור. היא הייתה בשוק, היא חשבה שאני צרפתייה. אמרתי לה שלא, אני ישראלית. מפה לשם התחלנו לדבר וטיילנו כל היום באילת. מסתבר שהיא הייתה יהודייה צרפתית, אשכנזייה (מה שנדיר!) שבאה לבקר את הבת שלה שעובדת באילת. אני סיפרתי לה על עצמי, שבאלי ללמוד בצרפת ושאני מתה על התרבות, והיא סיפרה לי שהיא לא אוהבת את ישראל ושהיא מעדיפה להישאר בפריז, אבל שהבת שלה עשתה עלייה. החלפנו מספרי טלפון וכמובן היא אמרה לי "כשאת באה לצרפת תשלחי לי הודעה ניפגש" אבל עד היום לא העזתי. אני מאוד ביישנית ! בהתחלה דיברנו במשך שעתיים על הספסל מול הבנק, וממש היו ביננו שיחות נפש. ואנחנו בכלל לא הכרנו ! מהרושם הראשוני שלי, שהתברר כנכון גם בצרפת, הצרפתים הם אנשים מאוד חמים, אוהבים לפטפט ולעיתים תוך שיחה של 10 דקות הם שואלים אותך מה הפייסבוק, אינטסגרם, סקייפ, מייל וכד'. אבל באוניברסיטה מעולם לא קרה לי חח.

בכל אופן, למה אני מספרת לכם את זה ? כי בשלב מסויים היא שאלה איך קוראים לי. לא אמרתי את שם משפחתי כי התביישתי, יש לי שם משפחה רוסי שגרר מלא הצקות. תמיד שאלתי את עצמי למה לא יכולתי לקבל את השם משפחה של אימא שלי, או של סבתא שלי מצד אבא, שיש להן שם משפחה גרמני, יפה, קצר וקליט. אז אחרי שהיססתי, כי היא באמת ביקשה, אמרתי לה אותו. היא אמרה שהוא דווקא יפה. ואז היא הוציא את התעודת זהות שלה. היה לה שם ממש ארוך ! והיה לה גם דה בשם משפחה. אני כזה כולי התלהבתי. "אומייאגד, יש לך דה בשם משפחה. ו-3 שמות פרטיים. איך." והיא כזה : "ככה בצרפת, נותנים לאנשים שמות מאוד ארוכיים, והשם משפחה זה של בעלי." אגב לרוב הצרפתים יש 2-3 שמות פרטיים כי הם מקבלים את השם של הסבתא/סבתא רבא כשם שני, או כי לפעמים ההורים לא ידעו להחליט איזה שם לתת ובסוף הם נותנים את שניהם חח

אז, לא ידעתי שאם יש למישהו 'דה' בשם משפחה זה אומר שהוא צאצא של האצולה הצרפתית. חשבתי שזה כמו בגרמניה, שאם יש לך פון בשם משפחה זה לא בהיכרח תואר אצולה, אלא שאתה בא מעיר מסויימת. אבל בצרפת זה לא עובד ככה. תמיד אם אתם פוגשים מישהו עם דה בשם משפחה, יש לו "דם כחול". ויש אפילו יהודים בעלי דם כחול, כמו הבחורה המקסימה שניפגשתי איתה, שהתחתנה עם "בן אצולה".

רק בצרפת גיליתי את זה. ביקשו ממני לרשום כתבה על האצולה הצרפתית, וחשבתי לעצמי, למה לא ? רעיון מעולה ! הרי אני מכירה אותה דיי מקרוב, ויש לי מזל. הכתבה תהיה בכמה חלקים, תתכוננו. זה הולך להיות ארוך.

אז איך מתחזקים טירה במאה ה-21 ?

האמת, למי שלא מכיר את האצולה, יותר נכון את הצאצאים של האצולה הצרפתית, יש הרבה סטיגמות בנושא. רובם חושבים שהם עדיין חיים בטירות שלהם באיזורים מרוחקים מהעיר, תקועים בבועה הורודה שלהם ומנותקים בעולם. אבל זאת טעות ראשונה. מלא אצילים הם לאו דווקא עשירים. יש אפילו "בני אצולה" שמשכירים דירה ואפילו שעובדים בעבודות עם שכר מינימום, ושלמזלם יש להם דירה או בית כי הם ירשו אותו מאבות אבותיהם. יש אצילים שאפילו מכרו את כל הרכוש שלהם.

אתם יודעים כמה עולה להחזיק טירה בימינו ? זה מתחיל מ-10 אלף יורו לשנה. זה מאוד יקר. אלו מבנים מאוד ישנים, שכדי לתחזק אותם צריך להיות מאוד, מאוד, עשירים. חלק מהאצילים מעדיפים למכור אותם, לרוב גם בעקבות בעיות של ירושה (כשיש 13 בני משפחה שאמורים לירוש את אותה הטירה, איך בידיוק נחלק אותה? נמכור אותה. הכי קל). אבל יש גם חלק יצירתי שהופך אותם למוזיאונים. כך, בעזרת המבקרים והאטרקציות, הם מצליחים לממן את הטירה ואת עצמם. אם יצא לכם פעם לבקר פעם בטירה בצרפת, רוב הסיכויים שהיא בבעלות פרטית. בנוסף, לפני שנה ראיתי דוקומנטר על אישה שגרה בטירה בעמק הלואר, במקום מהמם, עם ששת ילדייה. היא ממש לא עשירה, וכדי לממן את עצמם ואת המשפחה שלה, הם מארגנים חתונות ואירועים בטירה שלהם. כל אירוע כזה מביא להם 3000 יורו שמאפשר להם לתחזק את הטירה, ולדאוג לצרכיהם האישיים. הם גרים בטירה ע-נ-ק-ית, אבל האמת רק חלק קטן מאוד מיועד למגורים. גם אם עדיין יש אנשים שגרים בטירות, הם גרים בחלק מאוד קטן. שאר החלקים ממש לא מתאימים למגורים, וגם יעלו יותר יקר כדי לתחזק אותם (חימום, חשמל, מים …. אתם מתלוננים על חשבון החשמל בכל סוף חודש, תארו לעצמכם מה זה חשבון חשמל של טירה של 60 חדרים …).

מה שכן, המבנים האלו הם מאוד מאוד יפים ! אם מתחשק לכם לחיות כמו במאה ה-18, באתר הזה תוכלו לראות מאות טירות למכירה http://www.maisons-et-chateaux.com/achat-vente-chateau-region-o-departement-o-1-1-0.htm

הרבה אנשים רוצים להיפטר מהם, אפילו המדינה. הם מאוד יקרים לתחזוקה, אפילו שהם המבנים הכי יפים בעולם. אז איך המדינה נפטרת מהטירות שבבעלותה ? יש כמה דרכים :

• הופכת אותם למוסד ציבורי
• מוכרת אותם. לרוב במכירים ארטקטיבים, אז אם באלכם טירה, עדיף לקנות אותה מהממשלה ולא מאדם פרטי
• אם הטירה נמצאת באיזור מרכזי, כמו בפריז, הממשלה הופכת אותם לשגרירויות זרות. אם אתם מטיילים בפריז, אפשר לשים לב שכל השגרירויות, כמעט, נמצאות במבנה ממש מפואר ויפה.
• מוכרת אותם לעריות ולמחוזות.
  המבנה האדמינסטירבי בצרפת כלכך שונה מהארץ שאפילו אין מילים בעברית כדי לתרגם את המושגים. אבל אנסה להסביר לכם שתבינו. צרפת היא מדינה בסגנון מדינה פידראלית, אבל זה לא בידיוק. אבל אין מילה בעברית שיותר קרובה כדי להסביר זאת. אם תגידו לצרפתי שצרפת זאת פדרציה, הוא יישלח אתכם לגיליוטינה חח. ברצינות, אנשים היו מאבדים את הראש על זה לפני 230 שנה.
  בכל אופן, לכל מחוז יש מעין עצמאות מהמדינה לקחת החלטות בעצמו בנוגע לאיזור שלו. אבל הם לא בעצמאות מוחלטת לעומת ארה"ב וגרמניה. אין לכל מחוז דגל ותעודת זהות משלו. כולם כפופים בסופו של דבר לממשלת צרפת. זה נקרא décentralisation וdéconcentration. כל היחידות העצמאות האלו נקראות collectivités territoriales. בקיצור, הם מאוד שמחים לרוב לקבל טירות (שכמובן נמצאות באיזור שלהם) לבעלותם, כי זה עושה שיקי כזה ומושך תיירים.

קצת אוצר מילים – סוגי טירות שונות בצרפת

צרפת זאת ארץ הטירות. אפילו בנסיעה פשוטה ברכבת, אפשר לראות לפחות 4-5 טירות. זה מדהים. וכמובן, כארץ הטירות, בצרפתית, בניגוד לעברית. יש כמה סוגי טירות. ולכל סוג טירה, שם מיוחד.

Hôtel particulier – יותר גדול מאחוזה. אפשר לקרוא לזה "טירה עירונית", כי מה שמבדיל את זה מטירה, זה שזה נמצא בעיר. בניגוד לטירה, שנמצאת באיזור כפרי. יש מלא כאלו בפריז, רוב השגרירויות נמצאות בזה. זה כמו בית מפואר ענק שבו גרה רק משפחה אחת. בניגוד לטירה, שבה יכולים לגור כמה משפחות. למשל בוורסאי.

Manoir – לזה יש תרגום בעברית. זאת פשוט אחוזה. יכול להיות גם בעיר, וגם בכפר. נראה יותר כמו בית גדול

Château – הטירה הקלאסית המוכרת על כולנו. נמצאת תמיד באיזור כפרי מרוחק מהעיר. לרוב יש לה צריחים. רוב האצולה הצרפתית חיה בטירות כאלו במשך מאות שנים, בבועה משלהם, יחד עם משפחותיהם, המשרתים ואנשים שמסביב היו לרוב מחוייבים להביא להם אוכל ולשלם מיסים. מה שנקרא פאודליזם. הטירות לא בהכרח ענקיות, יכול להיות גם מבנה שדומה ל"טירה עירונית" באיזור כפרי, אבל עדיין נקרא לו טירה כי הוא לא נמצא בעיר.

Palais – ארמון. יכול להיות טירה, יכול להיות hôtel particulier ענק. מה שמבדיל את הארמון מכל השאר, זה שזהו מקום מגוריו של אישיות חשובה. למשל המלך, קרובי משפחתו, שר … לרוב בארמון נעשת הפוליטיקה. הבניין הכי גדול ומפואר מכל סוגי הטירות. לרוב נמצא במקום עירוני (ללואי ה-14 היה ארמון בפריז למשל), יכול להיות בכפר (כן גם היה לו ארמונות נופש באיזורים כפריים שונים).

אז סיימנו להיום עם הטירות השונות בצרפת. בחלק הבא נלך למאחורי הקלעים של הצאצאים של בני האצולה הצרפתית. ומה ההבדל בין אציל לבורגני ? למה אנשים תמיד מערבבים בין השניים ? ואיך השלטון הישן נעשתה למילת גנאי ולעג ?