Sign In

Remember Me

פוסט מהבטן

פוסט מהבטן

אני חיה בפינלנד כבר חמש שנים ובמשך כל הזמן הזה לא ביקרתי בישראל. הרבה אנשים גם כאן וגם בישראל שואלים אותי אם אני מתגעגעת לישראל, אפילו קצת. באופן חד משמעי התשובה היא לא. אני לא מתגעגעת לחום אימים רוב השנה, לא מתגעגעת לכבישים שהופכים לנהרות בימים מועטים של חורף. לא מתגעגעת למשכורות של דרום אפריקה ומחירים של שווייץ. לא מתגעגעת לנהגים מטורפים שגם ירצחו אותך בגלל מקום חניה. לא מתגעגעת לכפייה דתית ופוליטיקאים מושחתים. לא מתגעגעת למנטליות הברברית שנקראת "החום והאחווה" הישראליים. משפחה וחברים? יש שיחות וידאו בוואצאפ ואנשים באים לבקר אותי כאן.

הדבר היחיד שאני סוג של כן מתגעגעת אליו זה האוכל. בכל פעם שמישהו בא לבקר ושואל אם אני רוצה משהו מישראל- חומוס, בליטרים. במבה וביסלי, שקדי מרק (כן, הדברים הצהובים הדוחים האלה), שוקולד השחר וקפה נמס של עלית. איכס, למה אני עושה את זה לעצמי? בפינלנד יש חטיפים הרבה יותר שווים מבמבה וביסלי. הקפה בפינלנד הוא אמנם שנוי במחלוקת ולא אהוב במיוחד על מי שלא גדל איתו והוא גם לא מספיק חזק, אבל זה לא שחסר קפה איכותי. שקדי מרק זה מאוד לא בריא וממילא הם לא מתאימים לשום מאכל מקומי, וחומוס אפשר להכין לבד. אני מתגעגעת גם ללאפה שווארמה עם צ'יפס וחמוצים, בדיוק ההיא שתמיד נוזלת ומטפטפת ועולה כמו משכורת של לפחות חצי יום עבודה. או לשניצל בפיתה, שעוד נגיע אליו בהמשך, פיתה חמה וטרייה ושניצל קריספי זהוב.

בדיוק כמו הקפה האוכל הפיני הוא שנוי במחלוקת, טעם נרכש, או כמו שמבקרים ישראלים הגדירו אותו- תפל, חסר טעם או סתם איכסה. אני ממש לא מסכימה עם זה, לדעתי האוכל הפיני הוא מאוד טעים. אבל ככה זה ישראלים, הם תמיד יגידו איכסה על משהו חדש ולא מוכר.

בגלל האקלים הקר, הארקטי כמעט, החקלאות בפינלנד היא די מצומצמת ולכן מרבית המאכלים הנפוצים בפינלנד מבוססים על בשר ודגים. ציד ודיג הן מסורות עתיקות יומין שעדיין נפוצות כאן גם בימינו ולא רק כפעילויות פנאי, יש אנשים שמסרבים עקרונית לקנות בשר או דגים בחנויות. מאז הטיול ללפלנד גם אני מעדיפה את הדגים שלי טריים מהאגם, אפילו הוצאתי רישיון דיג כדי לא לחטוף קנס…

אם תשאלו פיני טיפוסי מה המאכל הלאומי של פינלנד, התשובה תהיה "פיצה-קבאב". זה אמנם חצי בצחוק, אבל המסעדות של המהגרים מהמזרח התיכון הן האוכל המהיר הכי נפוץ כאן.  בעיקר בימי החורף החשוכים לאף אחד אין ממש כוח להתחיל לבשל והבחירה לארוחת הערב היא משהו קפוא שזורקים לתנור, פיצה-קבאב או בורגר קינג. לפני כניסת הרשתות האמריקאיות ומסעדות הפיצה-קבאב האוכל המהיר בפינלנד היה דוכני גריל שבהם מגישים בעיקר תפוחי אדמה בכל מיני צורות הכנה עם נקניקיות, כדורי בשר או נתחי עוף כלשהם בליווי מיונז שמעורבב בו מלפפון חמוץ קצוץ.  בשנים האחרונות דוכני הגריל האלה די איבדו את מעמדם לטובת מסעדות הפיצה-קבאב ונעלמו ממרכזי הערים אבל עדיין יש לא מעט מהם בתחנות עצירה למשאיות, ודרך אגב שם גם מכינים את ההמבורגרים הכי טובים שאפשר למצוא.

אז מה בכל זאת אוכלים בפינלנד, שהוא לא פאסט פוד?

נתחיל מהבסיס שבבסיס, כדורי בשר עם תפוחי אדמה שמכינים בכל צורה שהיא. הם משום מה נקראים כדורי בשר שוודיים, אולי כי איקאה ניכסה אותם כפטנט, אבל צורת ההכנה שלהם נפוצה בכל המדינות הנורדיות ומכינים אותן די כמו קציצות רגילות מבשר טחון אבל במקום ביצה משתמשים בחלב או יוגורט דל שומן. שופכים את החלב או היוגורט לתחתית קערה, מוסיפים תבלינים (מעט זה יותר: מלח, פלפל, פטרוזיליה, זהו) ורק אז מערבבים עם הבשר. הסוד הוא טיגון בחמאה ורוטב שעשוי משמנת חמוצה ותו לא, ברור שיש גרסאות פחות מושחתות אבל זאת האהובה עליי. התוספת הכי פופולארית היא פירה (שהסוד שלו הוא גם כן חמאה) והנה הקאץ'- להגיש את כל זה עם ריבת גרגירי יער, נשמע סוטה אבל זה ממש טעים. בישראל אפשר לבקש את הריבה כשקונים את כדורי הבשר של איקאה, אבל מן הסתם שכדורי הבשר עצמם הרבה פחות טובים. אם כבר איקאה, כשגרתי בישראל מאוד אהבתי לבקר בחנות המטעמים השוודיים ומאז שעברתי לפינלנד היא הרבה פחות מעניינת, אולי כי המטעמים השוודיים האלה נקראים כאן פשוט 'אוכל' ואפשר לקנות את המוצרים האלה בכל סופרמרקט…

עכשיו אנחנו בעונת כריסמס אז יש אוכל מסורתי של כריסמס שמשום מה אנשים כאן מאוד אוהבים לשנוא אבל זוללים בהנאה, אני דווקא גיליתי עולם קולינרי חדש ומכינה את המאכלים האלה בכל השנה אפילו שצוחקים עליי כי אצלי תמיד כריסמס. גם מאכלי החג הם לרוב בשר ודגים, בעיקר סלמון מעושן (בלי שום תיבול, הוא מושלם כמו שהוא) ותבשיל בשר שנקרא Karjalanpaisti  שהוא בעצם צלי קוביות בשר די פשוט עם תפוחי אדמה, גזר ועלי דפנה. המאכלים הכי מסורתיים של עונת החג בפינלנד הן פשטידות למיניהן שנקראות  Laatikko ומכינים אותן בעיקר מתפוחי אדמה, גזר, בטטה וירקות שורש אחרים. האהובה עליי היא גם הכי פופולארית, מן הסתם מתפוחי אדמה. מכינים פירה רגיל שברגילים, מוסיפים סירופ מייפל (כן, סירופ מייפל מתוק) ואופים בתנור. זה עד כדי כך טעים וכל כך פשוט להכנה, פירה רגיל נהיה משעמם אחרי שטעמתי את הפשטידה הזאת.

אוף, לא הצלחתי להפוך את התמונה…

יש גם כל מיני סלטים קרים מבוססי מיונז, דגים מעושנים ובכל רוטב אפשרי ולחמים, אוי הלחמים! האהוב עליי הוא Saaristolaisleipä (5 נקודות למי שיצליח לבטא את זה נכון 😅) שגם לבצק שלו מוסיפים רוטב מייפל שנותן לו מתקתקות ומרקם של עוגה, בפעם הראשונה שראיתי אותו חשבתי שזו איזו עוגת שוקולד. מאוד כדאי לנסות שילוב של לחם מתוק ודגים מעושנים, בדיוק כמו שהריבה הולכת מצוין עם כדורי בשר.

 

המאכל הכי מוזר שנתקלתי בו כאן הוא voileipäkakku (10 נקודות 😄),  עוגה מלוחה שעשויה מפרוסות לחם ועיטורים מרהיבים ממרכיבי סנדוויץ' הכי פשוטים שיש. זה מאכל שנחשב למאוד חגיגי שמוגש בעיקר בערב השנה החדשה ובחתונות, לדעתי זה קצת משעשע כי טכנית מדובר בסנדוויץ' סופר-משודרג. ניסיתי פעם להכין אותו בעצמי ויצא ממש טעים.

 

ולסיום, הכוכב של החג הוא joulukinkku,  בשר חזיר צלוי בתנור בטמפרטורה נמוכה בערך לילה שלם. כשהוא מוכן מושחים אותו בחרדל גרגירים איכותי ומפזרים פירורי לחם, מאוד פשוט להכנה ותמיד נשאר ממנו המון. כשנמאס לאכול אותו כמו שהוא אפשר לטגן את מה שנשאר ולאכול עם צ'יפס או פירה.

וממאכלים חגיגיים ליום יום, אי אפשר שלא להזכיר את הגשת הבופה המאוד פופולארית כאן. כמעט כל מסעדה שמכבדת את עצמה מגישה ארוחת צהריים בסגנון בופה ובמחירים מצחיקים, אכול כפי יכולתך ב10-20 יורו כולל שתיה קלה וקפה. באיקאה (מה יש לי עם איקאה היום?) מציעים בופה של מאכלי חג מולד מסורתיים כולל כדורי הבשר המפורסמים שלהם ויש גם מסעדות שמתמחות רק בבופה ומציעות את צורת ההגשה הזאת בכל שעות הפתיחה. כשרק עברתי לפינלנד התנהגתי בבופה, לבושתי האיומה, כמו כל ישראלי מצוי והעמסתי צלחות עד להתפקע אז שללתי מעצמי את הזכות להתנשא על תיירים שעושים ככה…

בקיץ עושה רושם שאף אחד לא אוכל שום מאכל סטנדרטי, הכל נצלה על הגריל. כל מיני סטייקים, דגים נתחי עוף זה די סטנדרטי, יש גם נקניקיות עם מילויים ותוספות כמו גבינה כחולה או בייקון מעושן. אחד הדברים שאני הכי אוהבת על הגריל זה פטריות ממולאות בגבינת שמנת או גבינה מותכת שסוגרים ברצועות בייקון, זה הכי טעים על הגריל אבל אני מכינה אותן גם בתנור כשאין לי כוח להדליק את הגריל.

ואמרתי שנגיע לשניצל: בישראל מדובר בארוחת צהריים הכי בסיסית שיש אבל בפינלנד חזה עוף הוא לא מאכל מאוד נפוץ, בדרך כלל יש הרבה ממנו בקיץ וצולים אותו על הגריל. הגרסה שמצופה בפירורי לחם ומטוגנת בשמן היא הרבה פחות נפוצה ונחשבת משום מה למאכל חגיגי, בטח ובטח שאף אחד לא יחשוב לדחוף אותה לתוך פיתה. משום מה גם תוספת הצ'יפס בתוך הפיתה עצמה זיכתה אותי במבטים משתאים, כנראה מאותו הסוג שאני עצמי נתתי כשנודע לי שמוסיפים סירופ מייפל ללחם ואז אוכלים אותו עם דגים מעושנים… בקיץ נתחי העוף מגיעים כבר בתוך מרינדות בטעמים שונים, מה שחוסך לי לא מעט עבודה, אבל פירורי הלחם כאן לא משהו אז למדתי להכין אותם לבד…

עוד מאכל ישראלי שהצגתי כאן בכיף זה סלט טונה עם ביצים קשות ומיונז, ציפיתי שדווקא בארץ שחיה על דגים וסלטי דגים מבוססי מיונז יהיו כאן מכל הסוגים אבל משום מה דווקא סלט טונה לא מוכר כאן. בן זוגי טוען שגם זה נכנס לקטגוריה של מאכלים חגיגיים אבל זה לא מונע ממני להכין אותו כל הזמן.

מאכל פיני מאוד מסורתי הוא חמאת ביצים וזה ממש לא סוטה כמו שזה נשמע, בסך הכל ביצים קשות מעוכות כמו לסלט הטונה מעורבבות בחמאה רכה. לכאורה נשמע מאוד פשוט להכנה אבל דורש הרבה ניסוי וטעיה עד שמצליחים להגיע למרקם הרצוי של החמאה.

למרבה הצער אין לי ממש זמן או כוח לבשל בגלל לוח זמנים די עמוס, בימי השבוע אני בדרך כלל מסתפקת באיזה נאגטס או אצבעות עוף מהסוג הקפוא עם צ'יפס או פירה מאבקה, אבל בסופי השבוע אני מבשלת לא מעט. בישראל נהוג לבשל לקופסאות, לפחות כל מי שאני מכירה בישראל עושה ככה, אבל בפינלנד הכל כל כך טרי ואיכותי שאפילו חימום במיקרוגל זה כבר לא זה. לא הרבה אנשים מעמיסים עגלות בסופרמרקט אלא קונים הכל טרי בכל יום-יומיים וגם אני למדתי לחיות ככה, שמתי לב שאני מבזבזת הרבה פחות כסף בקניית אוכל גם בלי קשר למחירים הזולים ביחס לישראל אלא פשוט כי התחלתי לקנות פחות ולזרוק פחות.

עכשיו כשסיימתי לכתוב את הפוסט ועברתי שוב על הטקסט שמתי לב שהאמת היא שאני כבר לא מי יודע מה מתגעגעת לאוכל בישראל, אולי כי מחכים לי בבית מגוון שאריות כריסמס וכל מה שבא לי עכשיו זה כדורי בשר עם ריבה…

נ.ב- התמונות הן לא שלי אלא נשלו מהאינטרנט, חוץ מכדורי הבשר שהכנתי אתמול ומן הסתם שהתמונה העקומה היא שלי…

מאת
יום אחד ארזתי חתול, המון ציפיות ואת כל החיים שלי בשתי מזוודות ועברתי לחיות במדינה אחרת. היא די קטנה, מנומנמת ויש מי שיאמר משעממת, שלה אני קוראת הבית החדש שלי. אני מקווה שהבלוג שלי יתן השראה לאנשים שהיגרו או מתכננים להגר, או סתם יעניין את הקוראים.

Subscribe
Notify of
6 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
עומר
Guest
3 months ago

היי 🙂
סתם שאלה מתוך סקרנות, לכותבת. את יודעת לדבר פינית?
סתם מתוך סקרנות, הבנתי שזאת שפה יחסית קשה.

Flying Dutchman
Guest
4 months ago

עושה רושם שאת עושה שם חיים עם האוכל. אני לא מכיר אוכל פיני כמוך, אבל שמעתי למשל על מאכל בשם Mämmi, שבגדול הוא נחשב מתוק ומר בו זמנית ועל glögg, קוקטייל מבוסס על יין שמוגש חם וגם נשמע טעים.

Admin
4 months ago

גם אני לא מתגעגע לישראל, אבל לפני שלושה חודשים בספטמבר הכרחתי את עצמי לבקר כדי לראות את המשפחה (בעיקר אמא שלי), אחרי שנתיים שלא התראינו בגלל הסגר. אני לא חושב שאבקר בארץ הקודש לעיתים תקופות בעתיד אם בכלל. הטרואמה משדה התעופה שאנשי הביטחון העבריינים הכניסו אותי למעצר (בגלל שלא עשיתי בדיקת קורונה לפני הטיסה לבריטניה, בעוד אני אזרח בריטי מחוסן ולכן לא נדרש בבדיקה), היה בשבילי תזכורת שישראל לא ראויה אפילו לביקור. לשמחתי אני לא משלם שקל אחד מס למדינה הבוזזת, ישראל כבר לא יכולה לעשוק אותי. אוכל – מהמעט שאני עוד נהנה ממנו בישראל וכפי שכתבת, לא בגלל שהוא… Read more »

Last edited 4 months ago by הישראלי הנודד
Tomer
Guest
4 months ago

פוסט נחמד. אם נוסטלגיה היא הצורה הנחותה ביותר של שיחה (הקרדיט לטוני סופרנו), העיסוק האובססיבי באוכל "מהבית" הוא ירוד אפילו במונחי נוסטלגיה. קבוצת הפייסבוק של הישראלים בעיר מגוריי היא די מנומנמת, וקמה לתחייה רק כשמישהו שולח תמונה של פאקינג שקדי מרק שהגיעו במיוחד למדף הישראלי באחד הסופרים הגדולים. אני לא טוען שלא צריך להנות בביקורים בארץ ממיטב התוצרת (מפנטז כמו כולם על פיתה טובה עם פלאפל איכותי), אבל אלוהים ישמור: האינטנסיביות של העיסוק והחיבור הרגשי! אנחנו חיים בעיר שאולי מחצית מהאוכלוסיה בה מהגרים – זרוק שם של מדינה ויש לך פה לפחות מסעדה אחת שמייצגת אותה.

4 months ago

אוי, לומי! עשית לי הכי חשק לאכול את כל המנות האלו, ואני בכלל צמחונית! גם אני לא מתגעגעת לישראל, אז את לגמרי לא לבד. מקווה שבקרוב אגיע לפינלנד לביקור 🙂

Kek
Guest
4 months ago

למה צריך רישיון דיג ? אפילו אם תדוג באמצע היער?