Sign In

Remember Me

משל אפלטון והמערה

 [stextbox id="warning"]קיבלתי מכתב מיובל שכותרתו: "תגובה על האתר ועל המדריך" ואת תוכנו אני צרף באישור הכותב[/stextbox] [stextbox id="warning"][/stextbox]

שנים אני טס הלוך ושוב לארה"ב. כל נחיתה הופכת לקשה יותר מקודמתה. התחושה הזאת שאפשר גם אחרת, מזכירה לי את משל אפלטון והמערה, שבו האנשים הכלואים במערה מבינים כי הדמויות שמתהלכות מולם אינם אלא צללים של העולם האמיתי שבחוץ. עצם הגילוי הזה מציב את ישראל "במקומה האמיתי", כמדינה לא אטרקטיבית, קשת עורף, קשת הבנה, שכל הפשוט נהיה בה מסובך. הגירה איננה דבר קל, גם ההבנה שהמדינה שבה גדלת היא לא המקום שבו תרצה להעביר את חייך איננה החלטה קלה, אך כל יורד ששאלתי לדעתו אמר לי את אותו המשפט. "איך לעזזל לא עשיתי את זה לפני 10 שנים!!". כמו גילוח ראשון בחיים, כמו טסט לרכב, כמו זוגיות ראשונה וכמו אוכל שאף פעם לא ניסיתי, פשוט צריך לעשות את הצעד הזה ולומר שלום.

היום יום שבת. בכל שבת אני מאזין לשבת עברית ב-103FM. אני נהנה מאוד מהשירים הישנים של הלהקות הצבאיות, אבל היום אני מבין שתקופת הרעות, האחווה והערבות ההדדית, הייתה תקופה שמעולם לא הייתי בה חלק, ואולי כלל מעולם לא הייתה קיימת זולת האתוס שישראל של פעם כל כך טרחה לטפח. כך או אחרת, זה יהיה טיפשי להישאר במדינה רק בגלל התרפקות נוסטלגית, וצריך להסתכל לעתיד במבט מפוקח ולהבין את הדבר הפשוט הבא – ישראל היא מדינה ללא עתיד. אני מקווה שהמילים שלי יעזרו במשהו למישהו. התחושות שאני הולך איתן כל כך קשות וכואבות ואני באמת מקווה שיהיה לכולם פה רק טוב. רחוק.

יובל.

 

גולשים שרוצים לפרסם באתר מוזמנים ליצור עימי קשר, תודה! 🙂

אני מקווה שהפוסטים שלי יעודדו אותכם ויעניקו לכם השראה להגר וגם למצוא את האושר האישי שלכם :) קריאה נעימה.


הגב

1 תגובה ב "משל אפלטון והמערה"

הודע אל
מיון לפי:   החדש ביותר | הישן ביותר | לפי מספר הצבעות
wpDiscuz