Sign In

Remember Me

לקחנו את מה שחשוב והתחלנו חיים חדשים

שלושה שבועות מרגישים כמו המון זמן. בינתיים הספקנו לראות את הבית המיועד שלנו, כזה שיוכל להכניס אליו גם לא מעט אורחים ולתקופה ארוכה מספיק, הספקנו לרכוש רכב, לטייל ולגלות שקיץ עם הילדים זה לא תמיד רק חופש…

באחת השיחות שהיו לי עם אמא שלי היא אמרה לי: "אז בעצם לקחתם את כל מה שהיה חשוב באמת" והסכמתי איתה. כפי שכתבתי בעבר, יצאנו לדרך עם ארבע מזוודות, שלושה טרולי ותיק והאמת היא שלמעט החתול שחסר בחיינו, כרגע נראה שאנחנו מסודרים ואפילו ישנם דברים שאפשר היה לוותר עליהם ולא באמת היו חייבים להיכנס אל המזוודה (בעיקר בגדים של הילדה שככל הנראה הצליחה לגבוהה אפילו במהלך הטיסה).

בעיקרון, לקחנו איתנו בגדים (ברור), קונסולת פלייסטישן שלאחר רכישת הטלוויזיה החלה לפעול ממש כמו בבית, רובי נרפ אליהם הוספנו עוד שניים ואיתם כבר עשינו לא מעט קרבות ונראה ששימשו כסוג של חפץ מעבר בהתחלה ועכשיו הם בעיקר יוצרים גיבוש. מעבר לכך, לקחנו תמונות מגנטים וישר שמנו על מקרר הדירה הזמנית וישר הייתה תחושה שהמקום שלנו וכמובן שנכנס איפור רב של (הילדה) הגדולה, המחשבים וכמה מסמכים שכנראה ישמשו אותנו בהמשך הדרך.

עד כה הספקנו לעשות לא מעט קניות אבל רובן נדחו בישראל אז עשינו אותן כאן. הדבר החשוב ביותר שחסר לנו הוא החתול, אך צפוי מפגש וחיבור מחדש עוד כחודש וחצי כחמותי תבוא אלינו יחד איתו. מעבר לכך, נראה שכבר הצלחנו ללמוד מעט על המקום החדש ובעיקר, אנחנו מנסים ליהנות מתקופת הקיץ של קנדה.

בגלוי אגיד כי הדירה שלנו היא במקום הלא מחמיא של סנט ג'ון והסביבה בהחלט מוציאה את החשק לאזור. הנחמה הגדולה היא שהבית שבחרנו הוא בקוויספמסיס, שזה בעצם מקום אחר שהוא קרוב לעיר, אך נפרד (כמו ההפרדה בקריות, בערי המרכז ובעצם כל מקום בישראל). המרחק לעיר הוא כרבע שעה עד עשרים דקות ויש בה הכל: סופרים, חדר כושר, מסעדות, תחנות דלק ובקיצור עיר. חשוב לא פחות, יש בה מתחם של החלקה על הקרח ובריכה (ועוד משהו שלא גיליתי מהו).

דברים שהפתיעו אותי לגבי המקום והסביבה זה שיש אפשרויות בילוי חינמיות לחלוטין. למשל, בנסיעה של כמה דקות אפשר להגיע אל משטח ההחלקרח המושקע וליהנות משעת החלקה חינמית. לרוב מגיעים עוד אנשים, אבל לא נראה שהוא מלא במיוחד (כמו כל מקום שנתקלנו בו עד עכשיו). העניין היחיד שלא הבנתי אותו בפעם הראשונה הוא שכל אחד מביא את המחליקים שלו. אז קנינו לנו ובינתיים בילינו במתחם כבר ארבע פעמים והרגשנו קצת קנדים על הקרח. גם הבריכה היא חינמית שעה ביום, אבל לא ממש התחשק לנו ללכת אליה לאחר הפעם הראשונה ואין לכך הסבר מיוחד. האמת היא שאלו לא הדברים היחידים שפתוחים בפנינו, אבל זו דוגמה וזה כיף שישנם בילויים זמינים שפשוט אפשר להשתמש בהם בלי להוציא כסף.

זה פחות או יותר היום יום שלנו כרגע, אבל כיוון שהרגשנו עומס מכל ההתחלה ושהמקום בו הדירה נמצאת לא עושה לנו טוב, החלטנו לנסוע לטייל בקוויבק… שש שעות וחצי של נסיעה ואני כותבת מתוך חדר בית המלון 🙂 אז בינתיים אני שמה תמונה חמודה של כלב שפגשנו בדרך ועוד אעדכן.

בדרך לקוויבק

מאת

הגב

היה הראשון להגיב

הודע אל
wpDiscuz