נכתב באפריל 2010
נולדתי בת"א למשפחה אירופית איטלקית חילונית. עברית היא שפת אמי. שירתי בצה"ל, למדתי מחשבים וזכיתי למשפחה ולחברים מדהימים. חלקם, ירדו מהארץ.
הרעיון לאתר הזה התגבש לראשונה בחג הפסח, חג החירות. בזמנו החתול שלי לחש באוזניי: "מיאוו, מיאוו!" (שזה "אני רוצה אוכל") מובן שנסעתי לסופר הקרוב לפנק אותו במנה משובחת בטעם ארנבנות צעירות – אבל הפלא ופלא! המזון לחתולים (ואף לכלבים) לא היה נגיש. המדף כולו היה אטום ביריעות פלסטיק. תוך שניות התחוורה לי האמת – מדינת ישראל מסרבת לטמא את החתול שלי במזון לא כשר לפסח, אף על פי שהחתול שלי מעולם לא עבר ברית מילה. הסברתי את העניין המגוחך למנהל הסופר, אך הוא בשלו. "זה לא חוקי!" אמר בעיניים כבויות. חזרתי מושפל מבט למדף ובהתקף של רציונליות ולהט חילוני קרעתי את יריעות הפלסטיק… הקופאית העבירה את קופסת השימורים ב"שתיקה", והחתול שלי סעד את ארוחת הארנבות הצעירות בליקוק שפתיים. טעים!
הסיפור (האמיתי) הזה התרחש לפני מספר שנים, ומאז רבו החיכוכים עם המדינה שאהבתי. אותה מדינה שבילדותי הערצתי את צבאה החזק בעולם, את סמליה ואת מנהיגיה התגלתה כמדינה הבוזזת את אזרחיה. בתחילת הדרך עוד ניסיתי לשנות את העולם, התנדבתי וניהלתי עמותות וארגונים שונים, אך הגעתי למסקנה שתהליך הקריסה הוא בלתי נמנע, ולכן מוטב שמי שיכול לעזוב יעזוב. הרווחה האישית, האושר האישי הם התכלית של האדם הרציונלי. לשם כך הקמתי את האתר הזה: לעודד הגירה לחוץ לארץ.
מדינת ישראל בוזזת את כספך, שוללת את חירותך ומשעבדת אותך כי אתה אזרח צייתן וממושמע, משלם מיסים, עושה מילואים ומשתתף בעל כורחך בטקסי הפולחן של הדת כי אין לך אלטרנטיבה. יקר כאן! נורא יקר! אתה קורע את עצמך בעבודה כל החודש כמו סוס אבל רואה עתיד שחור. "החיים קשים, אין מה לעשות", יגידו לך הלוזרים, אבל אתה יכול לקבל החלטה. לעזוב. לרדת מהארץ גאה, בגו זקוף. להשאיר מאחור את הלוזרים, את הספקנים ואת רואי השחורות. תבנה עתיד חדש, מצליח. תיהנה.
הצטרף ל- 750,000 הישראלים שכבר היגרו לחו"ל.
אתה לא רוצה לחיות במדינה שגנרלים מכתיבים לממשלה את דרכה. אתה גם לא מוכן לחיות במדינה שרבנים מכתיבים לך את אורח חייך. מדינה שהדעה השולטת היא "טובת המנהיג, המדינה או האל" ולא טובת האזרח. מדינה שלא מסוגלת לנהל שיח ציבורי אזרחי רציונלי ולהעמיד את רווחת האדם במרכזה – אינה ראויה לך. האושר שלך הוא המטרה שלך.
אתה הבנת את זה, אבל המערכת שוטפת את המוח לרבים וטובים אחרים, ללא חשיבה עצמאית וביקורתית. הם נשאבים לתוך המיתוס הישראלי, מאמינים בו, מקדשים אותו ונלחמים עבורו ולא עבור עצמם. בדרך זו המערכת מזינה את עצמה במאמינים וחיילים שממשיכים לתמוך בה.
תודה לכם חברים! 🙂
נתראה בנתב"ג,
חברו הטוב של החתול, איתן סלוניקי ^_^ Tany Saloniki
מקום מגורים נוכחי: לונדון.
מקומות מגורים קודמים: פרנקפורט, בנגקוק, רומא ותל-אביב.
גילוי נאות: תגובות מטעמי יופיעו בכינוי "הישראלי הנודד" בלבד. כל שם אחר, לרבות השם "איתן", מציין אורח באתר.