האם אפשר לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה זר?

מאמר אורח – מאת ירין

אזרחים תושבי המדינה זכאים לנהוג בישראל במידה והם מחזיקים רישיון נהיגה ישראלי בתוקף, אך מה לגבי כל אותם אלו שהם בעלי רישיון נהיגה זר? מסתבר שהעניין לא כל כך פשוט.

ברב העולם, קיימות תקנות המאפשרות לאנשים המגיעים לאותה המדינה לתקופות קצרות, למשל תיירים, לנהוג באותה הארץ מבלי להוציא רישיון נהיגה מקומי. גם בישראל קיימות תקנות דומות, אך מסתבר שדווקא לאזרחי המדינה השוהים דרך קבע במדינה אחרת, החיים הם הרבה יותר מסובכים.

העקרון – ממבט הציפור

אם נסתכל על מה העקרון העומד בבסיס הדרישה לרישיון כזה או אחר נקבל את התמונה הבאה –

• תושבי המדינה חייבים ברישיון ישראלי בתוקף כדי שיהיו זכאים לנהוג בארץ
• מי שאינו גר בארץ ויש ברשותו רישיון זר, רשאי לנהוג עם הרישיון הזר למשך שנה ולאחר מכן עליהם להוציא רישיון ישראלי בתוקף

אילו זה היה כל הסיפור, ההגיון הוא ברור – אבל כפי שכבר נאמר, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ובמקרה הזה הפרטים הקטנים כוללים את שאלת האזרחות של מחזיק הרישיון.

אני אזרח ישראלי שגר בחו"ל דרך קבע ומבקר בארץ לעתים, מה מצבי?

ישראלים רבים גרים בחו"ל דרך קבע ובאים לביקור מולדת מדי פעם בפעם. עבורם, מסתבר, המדינה דווקא מערימה קשיים בנהיגה בארץ באמצעות רישיון זר.

אם עברה שנה רצופה מיום הכניסה האחרונה לארץ של אותו תושב חוץ, הוא יוכל לנהוג באמצעות הרישיון הזר שברשותו. אם, לעומת זאת, במהלך השנה האחרונה הוא ביקר בארץ לפני כן – הוא יהיה חייב להמיר את הרישיון הזר לרישיון ישראלי (או לחדש את הישראלי) לפני שהמדינה תכיר בזכותו לנהוג בכבישי ארצנו.

מבחני נהיגה, שליטה ועוד מרעין בישין

גם כאשר מדובר בהמרת הרישיון הזר לרישיון ישראלי, המדינה אינה עושה הנחות (תרתי משמע) למבקשים. מלבד הצגת רישיון זר בתוקף, ובדיקות כלליות וראייה על המבקש להוכיח מתי הוא נכנס ארצה, כמה פעמים שהה כאן במהלך השנה האחרונה וכמה ימים שהה בכל אחד מהביקורים.

כאשר למבקש מעולם לא היה רישיון ישראלי, הוא יתבקש לעבור במבחני נהיגה עיוניים ומעשיים כאשר מדובר ברישיון עבור רכב שאינו רכב פרטי עד 4 טון. עבור רכבים פרטיים, המדינה מסתפקת במבחן שליטה. מבחן השליטה הוא מבחן שנמשך כ-15 דקות והתור אליו קצר יותר ממבחן נהיגה רגיל. בנוסף, גובה האגרה הוא כחצי מגובה האגרה הרגילה. מותר להכשל עד פעמיים במבחן שליטה ואחר כך נאלצים לעבור מבחנים רגילים.

במידה ולמבקש היה רישיון ישראלי בעבר, יהיה עליו להוכיח רצף של רישיונות זרים על מנת לקבל פתור ממעבר מבחנים כלשהם.

יוצאים מהכלל – עולים חדשים

עולים חדשים שהוציאו רישיון זר לפני קבלת מעמד העולה ולפני כניסתם לארץ (לפחות חצי שנה קודם לכן) – יכולים להמיר את רישיונם הזר לרישיון ישראלי תוך שלוש שנים ולא תוך שנה כמצופה מתיירים או אזרחים מבקרים.

ומה לגבי ביטוח?

פוליסות הביטוח קובעות כי הפוליסה תקפה רק במידה ולנהג יש רישיון בתוקף. ישנן פוליסות המגדילות ודורשות רישיון ישראלי בתוקף. משמעות הדבר היא כי ישראלי החי בחו"ל ומבקר מספר פעמים בשנה בארץ – במידה ונהג כאשר מאז כניסתו האחרונה לא עברה שנה, הרישיון שבידו אינו תקף וחברת הביטוח יכולה לסרב לשלם עבור התביעה.

אחת הבעיות בשטח היא כי לא כול חברות הביטוח מקפידות לשאול או ליידע את לקוחותיהם בדבר הסעיפים הללו, וכך יוצא שתושבי חוץ רבים נוהגים בארץ שלא כדין ומחזיקים בידם פוליסות ביטוח שאינן תקפות למעשה – מבלי שאפילו ידעו על כך. מי שמחזיק ברישיון זר ושוקל לרכוש פוליסת ביטוח בארץ, טוב יעשה אם יברר מול חברת ביטוח הרכב באופן חד משמעי האם הרישיון שהוא מחזיק בתוקף ומוכר עבור פוליסת הביטוח אותה הוא מתכוון לרכוש.

תמוה שדווקא אזרחי המדינה שבאים לעתים תכופות לביקורי מולדת זוכים להערמת הקשיים הללו, אך חשוב להיות מודעים לדקויות כדי לא להגיע למצבים של מעבר על החוק מתוך חוסר ידיעה.