מישראל לפינלנד – סיפורו של מהגר בן 18

פוסט אורח מאת אריאל

אסקר לכם מנקודת המבט שלי:

אני חי בפינלנד כבר שנתיים, ברחתי מישראל בגיל 18 מאותה סיבה, כיום אם אחזור לישראל גורלי יהיה כמו כל אותם אלה שנחשבים "אסירים מנהליים" גורלי יהיה לרצות את עונשי בכלא הצבאי, ברחתי מישראל בלי כלום, עם קצת כסף שצברתי במהלך עבודה בחודשי הקיץ באחד מחופי הכנרת ,סך הכל היה לי ביד זמין\נדיף כ-9,500 ש"ח, ככה הגעתי לפינלנד, לא ידעתי למה לצפות… תמיד תקפו אותי בישראל על בסיס דעותיי, על כך שאין לי בעיה עם ערבים והם חברים טובים שלי, תמיד כל אדם שהכרתי ברגע שהיה יודע את דעותיי הפוליטיות, היה בורח ממני או שפשוט מתלהב הרבה פחות ממני או מתעלם, לעיתים חוויתי גם מקרי אלימות מכמה עמיתי לעבודה\בית הספר לאחר שגילו את דעותיי, מאז בחרתי להסתיר את דעותיי.

ברחתי לפינלנד בשנת 2012, אני זוכר את כל חבריי לספסל הלימודים בשנה האחרונה של יב מחכים ליורוליג שנערך אז בפולין, אני זוכר שעברתי את השער מישראל וטסתי עם חברת LOT הזולה דרך פולין, כשנחתתי בפולין, נשארתי בה כמה שבועות, מצאתי עבודה בניקיון רחוב בעיר וורשה… האנשים שם היו הרבה,הרבה יותר נחמדים מהישראלים בראיתי בכל חיי, לא האמנתי שישנם אנשים כאלה, אבל היה ידוע לי שאירופה יכולה להציע לי יותר, לכן בחרתי ביעד נוסף אחרי שצברתי מספיק כסף, נער עם מזוודה שמנקה רחובות, קיבל עצה מתיירת פינית נחמדה ברחוב, השורשים של אותה תיירת היו מפולין, לימים היא תהיה החברה שתתחתן איתי.

עברתי איתה לפינלנד, בתחילה סיפרתי להם את כל סיפורי והם החליטו להעניק לי מעמד של פליט, באותו היום שקיבלתי את המעמד, זכיתי לבית,בגדים,מכשירי חשמל ללא עלות וקיצבאות מחיה שונות למשך שנה וחצי, עד שאשתלב בחברה הפינית ואלמד מקצוע.

כמובן שהצמידו לי סיוע, שייעץ לי תמיד היכן כדאי לי להתקדם, איך להתקדם ועזרו לי בכל דבר על מנת שאגיע לפיסגה, זה השלב שמישראל התקשרה המשפחה לבשר לי על כך שיש נגדי צו מעצר כשאנחת בישראל.

הייתי עצוב, נדדתי ברחוב, ראשונה הרגשתי כמו כל אותם פליטים פלסטינים, לקחו להם את הבית, כולאים אותם ומכריחים אותם לעשות דברים מסויימים.

חשבתי לעצמי, האם כדאי לי להישאר כאן? זה המקום שלי? ואם כן, למה לי להישאר כאן? אין לי כאן אף אחד חוץ מחברה נחמדה….

אבל כאן זה נגמר, אחרי כמה ימים הבנתי שיש מדינה שבאמת רוצה אותי, הכרתי המון אנשים מהמזרח התיכון שהראו לי שצדקתי, שלא רוצים להרוג אותי ועליי לשנוא אותם אלא להפך, אין להם בעיה איתי, יש להם בעיה עם הממשל שלי….
לאט,לאט התשלבתי בשוק הפיני, כיום לאחר שנתיים אני קרוב מאוד להשלים את התואר שלי במנהל עסקים, לאחר מכן אתחיל ללמוד הוראה, והוראה בפינלנד זה מקצוע מאוד מאוד מכובד, כיאה למדינה שמחזיקה בתואר עם החינוך הטוב בעולם.

לאט לאט הבחנתי ביותר ויותר מהגרים, יותר ויותר ילדים ברחובות, יותר מגוון,צבע ורמת האושר שלי עלתה, בישראל היחס למהגרים ולשונה הוא חרא, בפינלנד היחס לשונה ולמהגר הוא יותר מטוב, הפינים אומנם קרים, אבל הם שווים את זה, כאשר אתה מכיר אותם טוב הם נפתחים במהירות וניתן לדבר איתם על הכל, לוקח קצת זמן, אבל כשזה קורה, הם מתחילים לספר לך על הסקס האחרון שעשו ועם מי…. וכמה פעמים הם… לא משנה

כיום שאני רואה את התגובות באתרים הישראליים בא לי להקיא, פלסטינים הם חברים שלי, העם שלי שהוא כבר בעצם לא שלי כי הוא הגלה אותי ממנו, לקח להם שטחים,קצח אותם ודאג טוב טוב שאף אחד לא ישים עליהם.
והם? מקבלים אותי, חברים שלי ונהנים יחד איתי ממדינה שלווה ורגוע ויותר מנורמאלית בעולם הזה.

אז כן, היהודים יכולים להמשיך ולחשוב שהם מתקדמים וטובים והכי הכי שבעולם, מה שלא תגידו, בשבילי הפינים\שבדים הם האנשים הכי טובים בעולם, כי השבדים או הפינים זה בעצם אני, אני שיש לי עיניים שחורות ופרצוף שחום, שווה ערך לאותם הויקינגים\מונגולים שחיו וחיים כאן, אני מרגיש כמוהם, וההרגשה עושה לי טוב, כיום אני יכול להודות שאני מבין האנשים המאושרים בעולם.

ועל ישראל……..

מי בכלל חושב?

ממילא עוד כמה שנים היא תתפרק….