נולדתי בישראל. אני דור שלישי בארץ. בשר מבשרה של המדינה. זכיתי להינות מכל אותן הפריווילגיות ששמורות לאזרחיה היהודים. למדתי בבתי ספר שהיו בהם רק יהודים. לא פגשתי ערבים פנים מול פנים עד שהייתי בן 15 וגם אז רק בסיטואציות לעומתיות.
קניתי את כל הלוקשים, האמנתי לכל הספינים והשקרים שהמנהיגים פה מאכילים את העם שלהם. עד גיל מבוגר התפיסות שלי היו פשטניות: האמנתי שאנחנו צודקים והם טועים, אנחנו בני אדם והם חיות אדם שישראל המקום הטוב ביותר ליהודים, ושבכל רגע עלולה להתרחש "שואה שנייה" ואז כל אלה שלא יהיו פה יראו מה זה. אם מישהו היה אומר לי אחרת, הייתי מתעצבן עליו. הרגשתי שאני זה המדינה והמדינה זה אני. מערכת התעמולה הישראלית "עבדה עליי" הכי טוב שהיא יכולה.
עשיתי צבא. שירות לא קרבי אבל "משמעותי" – כמו שאוהבים לומר.
מסיבות שאני לא אפרט, הצבא היווה בעבורי נקודת שבירה. לפני שהתגייסתי לא פקפקתי בשום דבר שאמרו לי על המקום הזה. מאז שהשתחררתי לא הפסקתי להטיל ספק.
למרות הכל אני חי בארץ ובשלב הזה אין לי תכניות לעזוב. נשארתי "נאמן למדינה". אני מרגיש קשור למקום הזה.
אני מוכן להקדיש חלק ניכר מהזמן שלי לקעקוע היסודות הרעיוניים של אותה מערכת ששטפה לי את המוח כי אני מאמין שהם מזיקים. מבחינתי גם אם הכתיבה שלי תשפיע לטובה רק על בן אדם אחד – תגרום לו לפתוח קצת את הראש – היה שווה!
אני מפרסם בעילום שם כי אני קנאי לפרטיות שלי, אבל מי שרוצה לדבר מוזמן ליצור איתי קשר דרך האתר.
"ירוא"
טופס צור קשר זה מיועד למשלוח הודעות פרטיות לירוא בלבד! (ניתן לשלוח הודעה לבעל/מנהל האתר דרך דף צור קשר)