עידכון: סלחו לי, התעכבתי עם המאמר, משום שהייתי בחופשה ביפן, משם לבנגקוק ואז טסתי חזרה לבריטניה לאחר שנה בתאילנד. עכשיו התמקמתי בלונדון וחוזר לשגרה…
העולם היה מקום הרבה יותר משגשג ושוחר שלום אילו אנשים היו מבינים לעומקם את זכויות האדם הטבעיות, וכיצד הם משפיעות על האינדיבידואל לחיות חיים מספקים, שלווים ומאושרים.
ראשית אתחיל במושג שטבע ג'ון לוק, אחד הפילוסופים שאני מעריץ, לטענתו, ישנם שלושה זכויות אדם טבעיות:
1. הזכות לחיים
2. הזכות לחירות
3. הזכות לקניין פרטי
הן נקראות זכויות טבעיות, משום שלכל אדם באשר הוא נולד עם זכויות אלו באופן טבעי, הניתנים לו אוטומטית מרגע לידתו.
מי קבע? אילו זכויות אוניברסליות שהרחיב עליהם בהמשך.
זכויות אקטיביות
בשיח הנפוץ, בעיקר בקרב סוציאליסטים, מדברים על זכויות נוספות, למשל על הזכות לדיור, לבריאות ולחינוך. למה להסתפק רק באלו, אפשר להוסיף: הזכות לנשים חד הוריות, הזכות למיעוטים, הזכות לצדק חברתי ואפילו הזכות לאינטרנט. הרשימה ארוכה, כנראה אינסופית…
הבעיה עם הזכויות האלו שהם זכויות 'אקטיביות'. כלומר, כדי ליישם את הזכות לדיור, בריאות וחינוך למשל, מישהו אחר צריך לשלם עבורם. מישהו צריך לבנות לך דירה, מישהו צריך לשלם משכורת לרופא ולשם עבור התרופות, לכן, יישומם של זכויות אלו מטעם המדינה בהכרח מאלצת את המדינה לגבות תשלום בצורת מס.
רגע! אם אתה גובה מס, אתה בהכרח פוגע בזכות לקניין פרטי – יש כאן סתירה. האם מותר לפגוע בזכות האדם של אלמוני כדי להעניק זכות אקטיבית לפלמוני. ברור שלא, אבל זו תמצית מדינת הרווחה שבנויה על בריונות והפרה שיטתית של זכויות האדם הטבעיות.
זכויות פסיביות
בניגוד לזכויות האקטיביות, יישומם של שלושת הזכויות הטבעיות: חיים, חירות וקניין פרטי אינה דורשת מאמץ מאחר, ולכן הן נחשבות זכויות פסיביות. אלו הזכויות היחידות שיש לאדם. לא הזכות לחינוך או בריאות, כי ברגע שתיישם אותם, אתה בהכרח שודד את רכושו של האחר (מס הכנסה, מע"מ, מס שבח וכדומה).
בתחילת הדרך הממשל האמריקאי הציע להטיל מיסים על עשירים בלבד, דבר שקסם להמון הנבער, אבל תוך שנים המס זלג לשכבות הפחות עשירות, וכיום כמעט כולם משלמים מס.
גביית מס הוא פשע, לכן, מדינה היא ארגון פשע.
הסוציאליסט בכעס אופייני יציף בשאלות, אך לא יצפה לתשובה: "מי ידאג לעניים??! מי ידאג לחולים??! מי ידאג לילדים שאין להם אוכל??!"
התשובה הקצרה: אתה! מתי פעם אחרונה התנדבת או תרמת לאותם אנשים שאתה מתיימר להגן?
התשובה הארוכה: תקים עמותה למען אותם אנשים שבעינייך אינם מסוגלים להחליט מה טוב בשבילם, כי רק אתה יודע מה צודק עבורם. תגייס תרומות ותתרום להם ברוחב לב. אגב, מעניין איזה משכורת תיקח לעצמך…
אך הנקודה המהותית: באיזה זכות אתה דורש את הכסף שלי? הרי אנחנו יודעים שאם אני לא אשלם מס, אתה תשדוד אותי (קנסות >> בית משפט >> עיקול חשבון בנק >> שוטרים >> כלא). האם הזכות של אלמוני עולה על הזכות שלי? אם אני רוצה לתרום למסכנים, אעשה זאת מרצוני החופשי, אבל לקיחת מס בכפייה – היא פשע. אם אתה טוען שזה מס צודק, אז מי אתה שתקבע הזכויות שלי פחותות מזכויות של אחר? חשבתי שסוציאליסטים מאמינים בשוויון בפני החוק, או שבעצם לא.
אגב, בפועל העשירון העליון נושא ביותר מ- 50% מנטל המס, אבל זה לא מעניין אף אחד, מה שחשוב להעלות את העשירים למוקד ולבזוז את כספם שהרוויחו ביושר.
בדרך כלל הסוציאליסט המצוי, יסיים את הדיון בנקודה זאת, משום שהוא או היא לא יהיו מסוגלים להתמודד הגיונית ומוסרית עם טיעונים לוגים. סוציאליסטים מתיימרים להגן על חלשים, אבל הם הסכנה הכי גדולה עבורם, אולי מלבד הסרטן הממאיר של הדת.
קבלתם ויישומם של הזכויות הטבעיות תיצור קהילה תוססת, חיה, עשירה ובטוחה בעצמה. האינדיבידואלים ישגשגו. בערך הכסף של היום, רוב האנשים במדינה קפיטליסטית יהיו מיליונרים :O
המדינה הקפיטליסטית
בכל הקהילות בהם יישמו את זכויות האדם הטבעיות התפתחה השיטה הקפיטליסטית, רוצה לומר, שהקפיטליזם היא לא מערכת כלכלית שממשל מחליט ליישם על השוק, אלא מערכת משפטית של זכויות אדם שנועדה להגן על חייו, חירותו וקניינו – כשזה מיושם, השוק החופשי נוצר 🙂 ולא להיפך. במילים אחרות, אתה לא יכול לקיים שלטון דיקטטורי עם כלכלה קפיטליסטית. (גם לא בסין).
אציין שאף מדינה בעולם לא מקיימת שוק חופשי מלא. אלא שאנחנו באמצע הדרך, תקועים ב'מדינת הרווחה' המתסכלת.
מדינת הרווחה
אל אף ההוכחה הברורה בעליונות השוק החופשי על כל השיטות הפילוסופיות האחרות, אנשים רבים רואים את מדינת הרווחה: שילוב בין סוציאליזם לקפיטליזם (כלומר 50% זכויות אדם, 50% הפרה של הזכויות) כמודל עבורם, לא בגלל שהם צודקים, כי הם מעולם לא טרחו לחשוב על זה לעומק, אלא משום שהם התרגלו, כך אמרו להם, אז זה כנראה נכון…
מדינת דת
אני כותב רבות על מדינת הרווחה, אבל לרגע שכחתי סוג אחר של שלטון: מדינה דתית, שבהן אין הפרדה בין דת למדינה. קל לנחש: ישראל בנבחרת מנצחת יחד עם איראן, סעודיה, תימן, סומליה ועוד חברים טובים מהשכונה. כמו שקבע שר האוצר הטאליבני: "ככל שישראל תקדם יותר תורה ויהדות, הקדוש ברוך הוא ישפיע עלינו שפע גדול".
בהחלט יכול להיות מצב, וישראל דיי מוכיחה זאת: ששגשוג ורווחה אישית הם לא בעדיפות אצל רוב אזרחיה, ומה יעלה בגורל זכויות האדם אם רוב אזרחיה יחליטו להקים מדינת שריעה יהודית בארץ הקודש, ארץ זבת חלב וזרע לבטלה?
זו שאלה שעלתה בתגובה של "הנוסע המתמיד" שטען:
"ניתן היום לקואליציה לחוקק חוק יסוד: היהדות ושם נגיד שהיהדות היא חלק מכבוד האדם וחירותו ומתוך הגנה על חירות האדם שכוללת את ההגנה על היהדות צריך לאפשר לכל אחד לחוות את היהדות במלואה ולכן קיים איסור על כל עסק לפעול בשבת וחג, חובת מילה לכל בן זכר והפרדה במרחב הציבורי.
בהנחה (בכלל לא מופרכת) שיהיו לחוק הזה 80% תמיכה בכנסת (אם כי לא בהכרח צריך רוב כזה לחוקק את החוק). עכשיו נוסיף בדיוק כפי שביקשת שחוק כזה יכול להיות משונה רק ברוב משמעותי של 80%, וגם אם יהיה אי פעם "רוב קטן של 60%" שמתנגד לכך הוא לא יוכל לעשות דבר, אלא להילחם.
מקבל?"
הבטחתי להשיב לדבריו ויצא לי להרהר בטענותיו שאילו רוב האזרחים יבחרו בשלטון הדת (עם ישראל חי!) או בשלטון הגנרלים (תנו לצה"ל לנצח!) שום דבר לא יכול להציל את המצב, ועדיף בעיניו, לברוח לארץ רחוקה, היכן שתישמר זכויותיך הטבעיות. זה המשך למאמריו הקודמים שנידף מהם מידה מסוימת של תבוסתנות, בלי להעליב חלילה.
השבתי לו שחוקה, תגן על זכויות האדם.
והוא השיב:
"חוקה זו כפיה בצורה אלגנטית. עם חליפות. עם גלימות. ועם פטיש של שופטים."
בעיניי, קיומה של חוקה היא דרך לשמור ולהגן על זכויות האדם הטבעיות כפי שמייסדי חוקת ארה"ב שאפו. אמנם ארה"ב כיום, רחוקה מרחק רב מרצונם, לכן, הדיון הוא תיאורטי. ממשלת ארה"ב מתערבת כמעט בכל היבט עסקי ואפילו קובעת האם לאישה הרה מותר לעשות הפלה 🙁 ולכן, ברשימת הדירוגים היא רק במקום ה-25 בקרב המדינות החופשיות. לעומתה סינגפור מדורגת ראשונה, ושוויץ שניה. ציון 80 מתוך 100. גם הן לא חופשיות לגמרי.
החוקה כתשובה לעריצות הרוב
ההסבר, אולי מעט מייגע אבל חשוב – החוקה בארה"ב, וחוקה בכלל, נועדו להגן על הפרט מפני שרירותה ובריונותה של המדינה.
מטרות החוקה:
- הגבלת כוח השלטון.
- הבטחת חירות וזכויות טבעיות.
- קביעת כללים לניהול החברה.
- הגנה על מיעוטים מפני עריצות הרוב.
התפיסה שמקדשת את זכויות הרוב מעל הכל היא סכנה לדמוקרטיה, שכן היא מבטלת את הרעיון הבסיסי של זכויות הטבעיות הבלתי ניתנות לערעור. הזכויות האלו קיימות כדי להבטיח שגם אם רוב מתנגד להן ברגע נתון, הן יישמרו.
שאלה: אם רוב עקבי מחליט להתנגד לזכויות הפרט, ורוצה לשנות את החוקה שתתאים להשקפתו נגד הפרט, חירותו ואושרו. האם זו לא דיקטטורה?
תשובה: זו עריצות הרוב מסווה של רוב. הסיבה לכך היא שהחוקה אינה נועדה לשרת רק את רצון הרוב, אלא להגן על עקרונות מוסריים אוניברסליים שנועדו להבטיח את זכויות האדם ואת חירותו – גם מפני רוב דורסני.
1. החוקה מגנה על זכויות שאינן תלויות ברוב
חוקה שנכתבת נכון מבוססת על העקרונות האוניברסליים של חיים, חירות וזכויות קניין. עקרונות אלו אינם פתוחים להצבעה, כי הם לא תלויים ברצון הקולקטיבי אלא בהכרה בזכויותיו הבלתי ניתנות לערעור של כל פרט.
אם הרוב מתעקש לשלול זכויות אלו, מדובר ברודנות של הרוב – וזה מנוגד לרעיון המוסרי.
2. רוב דורסני הוא איום על הפרט, לא ביטוי של חופש
כאשר רוב פועל באופן עקבי לשלול את זכויות האינדיבדואל או המיועט או לשנות את כללי המשחק כדי לפגוע בזכויות הפרט, זהו מצב של דיקטטורה קולקטיבית.
גם אם זה נעשה "באופן דמוקרטי," עצם הפגיעה בזכויות הבסיסיות כמו חופש דיבור או הזכות לקניין הופכת את השלטון ללא-לגיטימי מבחינה מוסרית.
3. עקרונות מוסריים קודמים לרוב
רוב אינו מקור הצדק או המוסר. הרעיון של זכויות אדם, כפי שניסחו אותו פילוסוף ג'ון לוק, מתבסס על ההבנה שזכויות אלו אינן ניתנות לשלול על ידי שום כוח פוליטי, אפילו לא רוב גדול.
המוסר האובייקטיבי גובר על רצון זמני של רוב קטן או גדול.
4. חירות ואושר הפרט הם היעד העליון
חירות הפרט היא המטרה העליונה של כל מערכת מוסרית. אם הרוב מנסה לפגוע בחירות זו בשם רצונו, הוא פועל נגד המטרה שלשמה קיימת מדינה מלכתחילה – לאפשר לפרטים לחיות את חייהם בחירות, לפי שיקול דעתם וללא כפייה.
5. דיקטטורה של רוב עדיין דיקטטורה
כפי שדיקטטור יחיד שמפעיל את כוחו ללא מגבלות הוא רודן, כך גם רוב שמנסה לשלוט ללא התחשבות בזכויות הפרט הוא רודן קולקטיבי. מה שמגדיר דיקטטורה אינו מספר האנשים שמפעילים את הכוח, אלא האופן שבו הם שוללים את זכויות הטבעיות של האחרים.
שאלה: אם הרוב לא מעוניין בשמירה על זכויות הפרט, הוא רוצה לשלול את החירות ואושרם של אנשים, הוא בוחר במודע בתפיסת עולם רעה ואכזרית נגד בני אדם. האם המיעוט ששואף להמשיך להגן על זכויות האדם ראוי ליצור דיקטטוריה ולהכריח את רוב הציבור להסכים לעקרונות של זכויות האדם?
תשובה:
1. זכויות האדם אינן ניתנות להצבעה
זכויות האדם הן עקרונות מוסריים אוניברסליים שאינם תלויים ברצון הרוב או המיעוט. הן נובעות מהטבע הרציונלי של האדם ומהצורך שלו לחיות כחופשי כדי להגשים את עצמו.
2. דמוקרטיה אינה יעד בפני עצמה
דמוקרטיה היא כלי, לא מטרה. המטרה היא יצירת חברה שמכבדת את זכויות האדם ומאפשרת לפרטים לחיות בחירות ובהגשמה עצמית.
כאשר הדמוקרטיה עצמה משמשת כלי להשגת דיקטטורה של הרוב, היא מפסיקה להיות לגיטימית. במצב כזה, ייתכן שיש הצדקה למיעוט לכפות סדר חברתי שמגן על זכויות יסוד – משום שזהו תנאי לקיומה של חברה מוסרית.
3. כפייה מוסרית לעומת עריצות
יש הבדל מהותי בין כפייה מוסרית שמטרתה למנוע פגיעה בזכויות בסיסיות לבין כפייה שרירותית.
כפייה מוסרית מוצדקת כאשר היא נועדה למנוע מצב שבו פרטים מסוימים שוללים את זכויותיהם של אחרים (לדוגמה, מניעת עבדות או רצח).
אם רוב מבקש לשלול חירות ואושר, המיעוט רשאי לפעול, גם בכוח, כדי להבטיח שזכויות יסוד יישמרו.
לסיכום: העקרונות והערכים שעליהם מושתת המוסר האנושי להגנה על זכויות האדם הם אוניברסליים ומוחלטים ולכן, להחלטת הרוב נגד זכויות האדם אין משמעות, הרוב, לא משנה דבר.
אם חוקה והגנה על זכויות האדם היא 'דיקטטורה', אז אני 'דיקטטור טוב' כי במקרה זה היא הדבר הנכון לשמירה על זכויות האדם הטבעיות שלך ושלי, ולמרות זאת אני מסתייג מהמילה דיקטטור.
ישראל, ארץ האבות, מעצמה איזורית – מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת
בפועל, כשבישראל קיים רוב לממלכת שריעה יהודית ולפגיעה מהותית בזכויות האינדיבידואל, לרבות פגיעה בישראלים (ויהודים), ובו בזמן ששוטרי ישראל שייכים למליציה פרטית של עבריין שהורשע בתמיכה בארגון טרור ושכיום מכהן כשר משטרה טאליבני, והצבא מושחת מהיסוד – הרי דיי ברור שהבסיס המוסרי של הצעקנים שחוסמים כבישים בת"א ופוגעים בחופש התנועה של אזרחי ישראל דיי רעוע, ומי שתומך בגיוס בכפייה לצבא – הוא בהכרח פשיסטי שמתנגד לזכות לחיים וחירות.
לכן, אני שואל אם יש טעם להילחם למען זכויות האינדיבידואל?
ברור שלא, לכן, ירדתי מהארץ.
כאדם רציונלי, שבחר באושר האישי כמטרה עליונה, ישנם מדינות עדיפות על פניה של המדינה היהודית המקדשת נידה.
אפילו תאילנד, מדינת עולם שלישי, שגרתי בה השנה במשך שנה עדיפה בעיניי על ארץ אוכלת יושביה.
כאן בלונדון, ברור שהחיים טובים יותר, ומי שיצעק אנטישמיות – שיתפגר בארץ כנען.
ברשותך אני אשחק תפקיד devil's advocate אפילו שבפועל אני ואתה נסכים כמעט לחלוטין ברמת המדיניות. נניח שניקח את 3 הזכויות השליליות או הפאסיביות של לוק: חיים חירות וקניין. נניח שאני נשדד ונרצח ברחוב שלושת אלה נפגעות מן הסתם. כדי למנוע את הפשע המדינה לוקחת מס ומעסיקה שוטרים. מזכיר במידה מסוימת את פעולת העסקת מורים או רופאים במיסים למערכות רווחה. ההבדל כאן הוא רק שקשה מאוד ליצור חברה מתפקדת בלי פעולות שיטור או תשתיות. הבעיה השורשית היא ה tragedy of the commons. כשיש משאב שמשותף ליותר מאדם אחד יכולים להיווצר מצבים בהם לכל אחד יש אינטרס לנצל את השני או לפחות… Read more »
המודל שאני הייתי מציע לצה"ל: משכורת 10,000 ש"ח + תואר/לימודים מקצועיים ע"ח המדינה/מענק 40,000 ש"ח למערך הלוחם + מסלול קבלה נפרד לאוניברסיטה (כדי שלא יאלצו לנסוע ללימודים בחו"ל ולאבד את הזכות ללימודים בחינם בגלל תנאי קבלה הזויים בישראל בחלק מהמקצועות) משכורת 7,000 ש"ח בחודש + תואר/לימודים מקצועיים בחינם (ללא אפשרות לקבל את הסכום כמענק כספי כמו הלוחמים) למערך התומך משכורת מינימום במשק + תואר/לימודים מקצועיים בחינם למערך העורפי משכורת מינימום במשק + 50% הנחה על תואר למשרתי שירות לאומי שישלימו שנתיים אנשים שיבחרו לא להתגייס לאף אחד מהמערכים הנ"ל ישלמו מס מעט מוגדל (כנהוג במודל השוויצרי) וזה אולי יעזור לממן… Read more »
שלום :), יצא לי לכתוב פה מדי פעם לפעם. אני מוכרח להתעכב על כמה דברים ולשתף את הרהורי בהם. ראשית, אתייחס לעניין הגיוס לצבא. וודאי שאני מסכים כי הגיוס בכפייה פוגע בזכות לחירות. אך באם מדינתך היא אכן מדינה השומרת על אותן זכויות טבעיות המתוארות כאן, ללא גיוס חובה, במצב בו אתה מאוים על ידי מדינת אויב חשוכה כיצד תגן על מדינתך? גם אם בעת מתקפה כלל אזרחי המדינה יצאו להגן עליה, לא בטוח שזה יספיק, הגנה טובה דורשת אימון מקדים של נתח אוכלוסיה גדול יותר מזה אשר יבחר את המסלול הצבאי באופן חופשי. אזכיר כי כוחו המסיבי של צבא… Read more »
תודה על תגובתך המנומסת. כל עוד הדיון ביננו רציונלי ומכבד אני מקבל את האתגר להשיב לך, ומעריך את הכנות שלך בעניין תיעוב השיטה החזירית, הקפיטליסטית, הנהוגה בארה"ב, אלא אף שאני סבור שחזירים טעימים מאוד, בעיקר בארוחת בוקר. לגבי גיוס בכפייה ההתנגדות שלי נחרצת משום שמדובר על פגיעה אנושה בזכות חיים ולחירות של אנשים. במידה מסויימת גיוס בכפייה היא סוג עבדות וכמו שאין הצדקה כלכלית אליה, כך אין הצדקה ביטחונית. ואני אסביר: השאלה שתשאל את עצמך ותענה עליה בכנות: "מהי התכלית של חיי?", אם למשל, תשיב שטובת המדינה, המנהיג או האל הם תורתך, אז אני מבין שכפייה של אינדיבידואלים לצבא היא… Read more »
אודה על תגובתך, האיכותית והאינפורמטיבית, לתגובה שלי מקודם. בהחלט אתגרת את קו המחשבה שלי, וציינת נקודות טובות, טובות מאד. בעניין הצבא, אני מסכים עמך, מסד שקוף נקי (ולא מושחת ואפור) שמשכנע את אזרחי המדינה ומפתה אותם לבוא אליו ע"י הטבות כאלו ואחרות זה בהחלט מתקרב לאידיאל אם לא האידיאל עצמו. בעניין המיסים, והבריאות – השאלות והטענות שהפנית כלפי המשפחה מוצדקות ונוקבות. זה מתאר עולם בו היחיד חף מלשלם מחיר על טעויות של הסובבים אותו. בהחלט אידאלי. ובנוסף מתאר עולם בו היחיד נושא בהשלכות לפעולותיו או לחוסר פעולותיו באופן חופשי לגמרי, די אידיאלי, מסכים. מאידך הייתי אומר כי בעולם כזה אין… Read more »
תודה, אני שמח שהצלחתי להבהיר מספר נקודות בתגובה שלי. בעניין רשת ביטחון, אני סבור שאם תסיר מהמדינה את האחריות לרשת ביטחון (מזוייפת), אז תגלה שאנשים רבים (כמוני) נרתמים לסייע למוכי גורל, וגם לילדים שהוריהם הטיפשים עשו את הטעויות. אבל לפני זה, אני רוצה לחדד נקודה. נניח שההורים טיפשים, מסוממים ודתיים (כי זה הולך יחד). הולידו הרבה ילדים, לא מתוך אהבה, אלא מרצון לעשוק את מדינת הרווחה (מה שמוכח סטטסטית). הילדים יסבלו שזה עצוב, בעיקר כאב של חף מפשע. אבל… זה חלק מהמשחק. ילדים יסבלו, מבוגרים יסבלו, אנשים סובלים – זה חלק מהחיים (תשאל את בודהה), אילו הייתי יכול ורוצה (בדגש… Read more »
תודה רבה, שמחתי מאד לדון עמך ולקרוא את דעותיך ודבריך, אני מסכים עם הרב המכריע שלהם.
מחכה למאמר הבא 🙂
הישראלי הנודד,
שכחת שכיום הרבה מאוד מהמחקר והפיתוח רב הסיכון ממומן על ידי ממשלות ומבוצע על ידי האקדמיה (ע"ע חיסונים נגד קורונה).
עם כל הכבוד, מה שאתה מציע הוא מתכון לחברה לא שוויונית שסופה קריסה. אה, רגע, זה כבר קורה בארה"ב……….
אולי עדיף שהמחקר והפיתוח יבוצע על ידי משקיעים פרטים, כי באיזה זכות הממשלה משתמשת בכספי ציבור למחקר ופיתוח.
ואגב, אם זה נכון, ולכספי הציבור יש חלק בפיתוח תרופה, אז דיי ברור שחובה עליהם להיות בפיקוח, והציבור כבעל המניות צריך להיות המרוויח. אבל הכיוון לא מוסרי או יעיל בכלל.
אז עזבת את הארץ?
אני נרגש מהמאמר.
אתיישב מחר לקרוא אותו.
ובלי לקרוא אני די משוכנע מראש – יהיה גם יהיה לי מה להגיב 🙂