Sign In

Remember Me

גיוס לצבא בשביל האדם החושב

גיוס לצבא בשביל האדם החושב

תמיד הייתי ילד נורא חכם ואהבתי מפות ושפות, ברמה ששיננתי את האטלס בעל פה בגיל ארבע, וכשילדים אחרים למדו לכתוב בעברית אני למדתי לבד (או לפחות ניסיתי) ספרדית. בגלל שאהבתי מפות משכתי נורא לגאו-פוליטיקה בגיל קטן ובגיל 10 הייתי מדבר עם סבא שלי (לשעבר בכיר מאוד בתעשייה האווירית) על טקטיקות של רומל וגודריאן, בגיל 12 לקרוא ספרים של 600 עמודים על הגנרלים הגדולים של ברית המועצות היו דבר שבשגרה. הייתי אובססיבי על הצבא ברמה שהחיילים משכונה היו שואלים אותי חידות על נשקים ותמיד התפלאו שידעתי עובדות מוזרות על מה היה המכונת יריה של צה"ל לפני המא"ג או מה היה המטוס קרב הראשון של חיל האוויר. אף אחד לא ממש הבין מאיפה זה בא לי. משפחה חילונית (ברוך השם😉 ), חכמה, אבא מנהל בהייטק אמא מתרגמת ספרים, סך הכל ילד שמנת מחונן נורמטיבי.

היה לי ברור שאני הולך להיות קצין קרבי. הייתי צריך לעשות עבודה על מודל לחיקוי, לא הצלחתי לבחור בין ג'ורג' פטון או רועי קליין אז בסוף הגשתי את שניהם, כזה דבר.

כשהתחלתי ללמוד גרמנית הכל השתנה. זה היה תחילת הקורונה, אז בזמן הלימודים בזום הייתי לומד גרמנית לבד, ממש 50 שעות בשבוע בכיף לפעמים הרבה יותר, למדתי גם תכנות ופתחתי את עצמי לעולם. קראתי על תורת המשחקים, כלכלה וניהלתי התכתבויות מעניינות עם אנשים בטופ של תעשיית ההייטק האמריקאית שאבא שלי הכיר לי. נדלקתי על ארצות הברית. עדיין הייתי נלהב להתגייס אבל כבר היו לי ספקות. קראתי ספרים על תעמולה הכי תפס אותי: propaganda by Edward Bernys  וממש התחלתי לראות בכל דבר את האלמנט הזה. יום העצמאות, טלוויזיה, בית ספר, סדנאות חינוך הכל. זה היה כאילו מישהו ניתק אותי מהמטריקס. פסיכי.

קיבלתי לפני שבועיים צו ראשון וזה פגע בי. פאק. אני אצטרך לדחות את התוכניות על סטארטאפ בעשר שנים (שלוש אבל עוד שבע בשביל לסגור את הפער) בשביל לשמור על גבול מצרים בחמישים מעלות אם אני לא מתקבל למודיעין.

כשאני חושב על גיוס מנקודת מבט אישית, שיקול קר של יתרונות וחסרונות, אני נוטה לחשוב שכדאי לי (אישית) להתגייס לצבא. מההיכרות שלי עם התעשייה, חיילים משוחררים (בארץ ובחו"ל) נוטים להצליח יותר במקומות אליהם אני מכווןבין היתר בזכות בגרות ובזכות ערכים ומנטליות שהושתלו במהלך השירות הצבאי (שוב לא מדובר על כל הצבא הגדול ועל כל האנשים. אמא שלי בעצמה סבלה מאוד במהלך חלק גדול משירותה הצבאי).

ברוח החשיבה העצמאית שפיתחתי שאלתי בכיתה שלי (כיתה טכנולוגית מעיר מבוססת במרכז) מי מתכנן להתגייס לקרבי ולמה, ולא הופתעתי לשמוע תעמולה שהושתלה במוח שלנו במשך 16 שנים בתור תשובה. כמובן שישנם גם יתרונות לגיוס קרבי ויש אנשים שבשבילם זה המקום הנכון בזמן הנכון, אבל כשאפשר לשמוע תשובות של אנשים אחרים ואפשר לראות ישר דרך העמדת הפנים הזאת, אני פשוט מתוסכל שכל כך הרבה אנשים הולכים להצטער על החלטות שאחרים קיבלו בשבילם או שהם בחרו בשביל להרשים בנות ובשביל לספק את האגו (אפילו אם הם עדין לא מבינים את זה) בעוד כמה שנים.

לסיכום, תחשבו בעצמכם ועל טובתכם. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות ולכל אחד מתאימים דברים שונים. תרומה למדינה תתרמו לא פחות במודיעין ובעוד 30 שנה של מיסים (אם תחליטו להשאר פה), תחפשו מקורות אמינים ולא תעמולה של הצבא והמדינה בשביל לקבל החלטות חשובות כאלו.

ובשביל סיום קומי אני מצרף את הסרטון הבא. תחשבו אם שלוש שנים של למנוע מאנשים כמו המפגרת הזאת לחטוף לינץ' שמגיע להם זה הכיוון שנכון בשבילכם:

מאת
צעיר סקרן ושאפתן. בעיקר אוהב ללמוד ולנסות להבין איך העולם עובד.

Subscribe
Notify of

15 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
זיו
Guest
5 months ago

נמצא איתך על אותה הסירה. בן 18, קרוב לגיוס ולא מעוניין לכלות את זמני בסיכון חיי למען האישה שמופיעה בסרטון.
למען האמת, עבור מי שרוצה להגר (כי ישראל הופכת למדינה חרדית חשוכה שעל הדרך כובשת עם אחר) אין כנראה טעם בשירות צבאי. מדובר בשירות מייגע וארוך, בזמן בו ניתן להשלים תואר אקדמי ולהתפתח, והשירות הצבאי יזכה אותך בקרדיט מאוד מוגבל אם בכלל במדינת היעד. לגבי תכונות או מנטליות שרוכשים בצבא, אין שום צורך בצבא.

ליברטריאן
Guest
Reply to  Lone wolf
5 months ago

לדעתי אתה לא צריך להתנצל על כזה דבר.
לגיטימי לחלוטין שכל מיני נושאים תהיה להם המשכיות
ויהיה צורך לעדכן מדי פעם וגם להקפיץ.
נראה לי שבעלי האתר שמחים על כל פוסט ועל כל תגובה.
כך לפחות אני הייתי מרגיש לו הייתי הבעלים של אתר כזה.

Reply to  ליברטריאן
5 months ago

תודה. כן, בוודאי, במיוחד בנושא הזה של הגיוס לצה"ל, כי גיוס בכפייה הוא אחד הפשעים שמדינה יכולה לבצע נגד אזרחיה. ולא שהגיוס בכפייה מסייע לצה"ל, להיפך. הצבא שלנו מגושם ומושחת, אבל אסור לדבר על זה כי מערכת הביטחון היא פרה קדושה כיאה למדינת משטרה פשסטית. אילו היינו רוצים לראות צבא מקצועי, הכרחי היה לבטל את הגיוס החובה, ולגייס את האנשים המתאימים ביותר, הם היו מקבלים משכורת מלאה, ושירות הצבאי היה מקצוע, הרי אי אפשר להיות לוחם מיומן עם רק 3 שנות ניסיון. לוחם צריך לשרת לפחות עשר שנים, כמו בארה"ב למשל. צה"ל הוא צבא של לוזרים שמנוהל על ידי גנרלים… Read more »

Last edited 5 months ago by הישראלי הנודד
סתם אחד
Guest
8 months ago

במידה ואתה מעוניין לחיות בישראל ולעבוד בחיים הבוגרים לאורך זמן בגופי ביטחון כמו המוסד/שב"כ/שב"ס/משטרה/צה"ל או תפקידים ביטחוניים במשרדי ממשלה, גופי ביטחון ציבוריים ופרטיים או אפילו מאבטח "פשוט" במקומות "נחשבים" (לעומת מאבטח בקניון לדוגמה), תתגייס לשירות מלא וכמה שיותר "קרבי". אם לא, לדעתי ברמה האישית התרומה לעצמך תהיה נמוכה מאשר לא להתגייס ולהשקיע בהשכלה ופיתוח כישורים מקצועיים, למעט אולי שירות ביחידות טכנולוגיות שונות. לגבי התעמולה, לצערי זהו דבר נדרש על מנת למלא מכסות של יחידות לוחמות בצבא. מניסיון, חלק גדול מהנוער שמתגייס לקרבי מונע מה"וואסח" של לקבל משקולת ברזל (נשק), בדרך כלל הדבר עובר בתחילת השירות ומתחלף במרמור מתמשך על תנאי… Read more »

אלון
Guest
8 months ago

פוסט מצוין, אהבתי את הניתוח שלך של הצבא וספציפית של התעמולה הצבאית בארץ. לדעתי, החלק הראשון של הפוסט גם מתקשר לחלק האחרון. בגלל שאתה אדם חושב, שיודע להפריד את הרגש מההיגיון אתה רואה מעבר לתעמולה. אלה שמתקשים לעשות את ההפרדה נופלים הכי חזק לכל מה שהממשלה מאכילה אותם. נדהמתי לקרוא את החלק הראשון של הפוסט כי הוא כל כך מזכיר לי את עצמי(אם כי אתה כנראה מקדים אותי בכמה שנים). גם אני למדתי בכיתה טכנולוגית במרכז הארץ ולאורך השנים(אבל במיוחד בתקופה האחרונה) התעניינתי בפוליטיקה, כלכלה, מלחמות, פילוסופיה ומה לא… וכרגע גם אני לומד תכנות וגרמנית ומתכונן ללימודים במדעי המחשב במטרה… Read more »

בגדול
Guest
8 months ago

להתגייס לצבא זה עניין לאומי.
להגן על המדינה.על ההורים.האחים.הקרובים.
החברים.וסתם אנשים רגילים.
מצד שני זה לא מתאים לכל אחד.
יש פה דילמה.

הישראלי הער
Guest
8 months ago

כתבה מעולה.

נוטה להסכים עם הישראלי הנודד. אני משוכנע ששהות בחו"ל במשך 3 שנים מעניקה הרבה יותר כלים לחיים הבוגרים מאשר שירות צבאי (חוויתי את שניהם, אז אני יודע).

Last edited 8 months ago by הישראלי הער
גדעון
Guest
8 months ago

בשביל לתרום את השני סנטים שלי (my two cents):
ממש לא רציתי לקבור שלוש שנים בצה"ל, בעיקר כשהיו לי תכניות אחרות לגמרי (ללמוד, לעבוד, להגר).
לאחר סיום הבית כלא הזה, אני יכול להגיד שכן, הצבא מבגר, בזה שהוא מוריד לך את האופטימיות הנאיבית.
להגיד לך "שהבגרות הזאת" שווא את זה, ממש לא.

אלון
Guest
Reply to  גדעון
8 months ago

בתור מישהו שיצא מהצבא מאוד מהר בדיוק בגלל הסיבה שלא רציתי לשרוף בו 3 שנים, אני יכול להגיד לך שגם החיים באזרחות מהר מאוד משילים מעליך את האופטימיות הנאיבית של הצעירים.

Admin
8 months ago

ברוך הבא זאב בודד 🙂 אני שמח לקרוא את המאמר הראשון שלך, שמציג את ההתלבטויות של בחורים לפני הגיוס. אני משוכנע שעוד עשרות אלפי צעירים בגילך מתלבטים והמאמר(ים) שלך יכול לסייע להם לבחור את הדרך הנכונה שלהם, ללא שטיפת המוח של הממסד או התרבות הישראלית. אני תמיד אומר שברגע שמנתקים את ה"רגש" בין הישראלי הצעיר, המשכיל והחילוני לבין תחושת השייכות השבטית למדינה אוכלת יושביה, אז פתאום עולה התהייה: "זה שנולדתי בישראל לא אומר שאני צריך לחיות בישראל". ויתרה מכך, יש מדינות הרבה יותר "שוות" שמכבדים את האינדיבידואל ושירותי הביטחון, למשל, לא מגייסים בכפייה את (חלק מ) אזרחיה. יש מדינות שם… Read more »

Last edited 8 months ago by הישראלי הנודד