Sign In

Remember Me

הימים הנוראים

הימים הנוראים

מאמר אורח מאת Poker Face

אני קורא קבוע באתר הזה מזה כמה שנים. אני לא יכול להסביר לכם את הרגשת המחנק שאני מרגיש כשאני נמצא בארץ. ובעצם, אולי אני לא צריך להסביר לכם, כי אתם כבר יודעים איך זה מרגיש. האתר הזה, לאורך כל השנים האלה, היה לי מפלט. לכל אורך היום, כמעט בכל יום, יוצא לי להתעצבן בגלל משהו שקשור לחיים בישראל – בין אם מדובר במוסדות המדינה, התרבות או האנשים, וכשנכנסתי לאתר הזה סוף-סוף יצא לי לקרוא דעות של אנשים שמרגישים בדיוק כמוני. אנשים שמרגישים חנוקים מהבהמיות השוררת במדינה, מהתרבות הנאלחת מהקומבינות הגדולות, וגם מהקטנות,  מהזלזול של המדינה באנשים והחליטו לבסוף להגר, או לפחות החליטו שהם רוצים להגר.

כבר הרבה זמן ידעתי שאני צריך לכתוב משהו, אבל לא ידעתי בדיוק על מה. אין לי סיבה אחת לשנאה שלי לחיות כאן. השנאה שלי מורכבת מהמון דברים קטנים שלא יכלו להוות נושא אחיד לכתיבת פוסט או בלוג או מה שזה לא יהיה. בנוסף, לא ניחנתי בכישרון כתיבה מי-יודע-מה בהשוואה לחלק מהכותבים הנהדרים שכתבו כאן באתר.

אני חושב שמה שהניע אותי הפעם לכתוב הוא אחת התקופות במהלך השנה שבעיני מסמלות יותר מכל את הזלזול של המדינה באזרחים הקטנים. תקופת יום השואה-יום הזיכרון-יום העצמאות. השילוש הקדוש שבאמצעותו דואגת המדינה שלא נשכח למה אנחנו כאן ונודה בכל יום, ערב ובוקר על כך שיש לנו מדינה עצמאית, חזקה, איתנה, ועוד כל מיני סופרלטיבים מוגזמים ומנותקים מהמציאות שהשליט בנימין נתניהו היה מוסיף. אין לי בעיה עם ציון ימי הזיכרון לכשעצמם. יש לי בעיה עם המציאות, שעליה ימי הזיכרון ויום החג הזה באים לכסות.

ערב יום השואה

אזרחי ישראל נדרשים להתמלא עצב ודכדוך, כל ערוצי הטלוויזיה סוגרים את שידוריהם, ברדיו מושמעים שירים עצובים, טקסים בכל מקום, גידופים נגד אנשים שהחליטו להגר לגרמניה, תחושה של באסה.. המדינה השיגה את מטרתה בהיבט הזה. נתניהו מנצל כל שנה את הטקס כדי לזרוע שוב ושוב פחד בחלק גדול מהאזרחים במדינה – שגם בימים אלה <בחרו את האיום התורן> רוצים להשמיד אותנו, וששנאת היהודים עדיין קיימת, ושהיינו ותמיד נהיה עם נרדף.

יום השואה

בזמן שראש הממשלה, שריו הנלוזים ושאר חברי הכנסת המושחתים (פרט למתי מעט) נוכחים בטקסים רבי רושם כאלה ואחרים, התקיים דיון בוועדה בכנסת של שדולת ניצולי השואה. בדיון נכחו ניצולי שואה שהתלוננו, כנראה כמו בכל שנה, שהמדינה מפחיתה את הקצבאות שהם מקבלים ממנה, שבכל פעם מבטיחים להם שהם יקבלו את הכסף אבל זה לא קורה.

לא שלא ידעתי כבר על העניין הזה, וכמו בכל שנה זה לא הפתיע אבל זה גרם לי לחשוב שוב על הנקודה הזאת: אני לא אומר שזה בסדר לזלזל בשאר האזרחים במדינה כמובן, אבל לדעתי בשביל להתעמר באנשים מבוגרים ובמיוחד ניצולי שואה – אתה צריך להיות חרא רציני.. ממש חרא מקצוען, לא חרא חובבן. ולא מספיק שהממשלה משתינה על האנשים האלה, הם עוד מעזים להשתתף בטקסים, להדגיש שבזכותם יש לנו מדינה ולעשות קצת הון פוליטי על גבם. ובכל שנה יש את השר או השרים השקרנים התורנים שמבטיחים לסדר את הנושא הזה, ובכל שנה יש את האנשים הפתיים שמאמינים להם, ובכל שנה אחרי יומיים זה כבר לא מזיז לשרים את הביצה השמאלית (או את החצוצרה השמאלית, כשמדובר בשרה). וכמובן, שזה גורם לי לחשוב שאם ככה מתייחסים לניצולי שואה, אין סיבה שיתייחסו יותר טוב לאוכלוסיות מוחלשות אחרות ובטח שאין מה לדבר על אזרחים "רגילים" ללא בעיות מיוחדות – שממש צריכים להתנצל על כך שאין להם סיבות לבקש עזרה כלשהי מהמדינה בעניינים קצת פחות קריטיים.

ערב יום הזיכרון

(ראה: ערב יום השואה). תוספת קטנה לנאום של ביבי: אזכור אחיו שנפל במבצע אנטבה. כי בכל זאת, אין נאום שבו לא יצבור הון פוליטי ולא יחמיץ את ההזדמנות לציין שגם הוא, אדון הארץ ושמש כל העמים, חלק משפחת השכול.

יום הזיכרון

יום הזיכרון הוא בעצם הדרך של המדינה "להרעיל" את חיילי העתיד. להראות להם שהם נלחמים מלחמת קיום, שבלעדיהם לא תהיה לנו מדינה, כשבפועל, לפחות בשנים האחרונות, החיילים היו לא יותר מפיונים במשחקי היורו הפרטיים של ביבי (מצטער שזה נשמע זול, אבל כשיש מלחמה כל שנתיים, זה ממש כמו היורו. הרצף נשבר כשב-2016 לא הייתה מלחמה, אבל אל דאגה, עושה רושם שמתבשלת לה מלחמה כוללת בדרום ובצפון שתפצה על הזמן הזה). יום הזיכרון נועד לעשות גלוריפיקציה לחיילים, שבאמת ובתמים רצו להגן על הארץ, אבל לא השכילו להבין בשנים האחרונות שהמדינה מנצלת אותם כדי לשחק משחקי אגו וכוח עם הפלסטינים ועם העולם, כדי לנהל מלחמה לשם המלחמה ולא במטרה להגיע להישג מדיני כלשהו. זו לא אשמתם, גם אני הייתי טיפש כשהייתי בן 18 וגיוס היה משהו שאפילו לא היה עולה בדעתי לא לעשות. חבל שהעיניים שלי לא היו פקוחות כבר אז. בעיניי הורה ששולח את בנו/בתו לצה"ל, במיוחד לקרבי צריך להיתבע בגין מוות פוטנציאלי ברשלנות של בנו/בתו, בהתחשב שהוא יודע מי עומד בראש ומחליט את ההחלטות הנוגעות לחייהם. החלטות שלא קשורות למלחמות קיום אלא נטו לאגו ומשחקי כוח מיותרים.

יום העצמאות

אחרי שצברנו קצת הון פוליטי על חשבון הזקנים האלה שאף אחד לא סופר ועל הנערים התמימים שבזבזו את חייהם לריק, הגיע הזמן קצת לשמוח ולחזק עוד קצת את רגשותינו הפטריוטיים.
יום העצמאות במדינת ישראל הוא יום מיוחד, הוא נותן לאזרחי המדינה להרגיש איך זה לחיות בצפון קוריאה ליום אחד. בדיוק כמו באותו אופן שכופים על אזרחי המדינה להרגיש עצב בימי הזיכרון, כאן נכפה עליהם לשמוח ולהלל את המדינה. חלק ממיטב באירועים:
•    חידון התנ"ך (כי מי שהוא לא יהודי הוא סתם פיכסה) ובו הזוג נתניהו דואג שוב לאזכר את בני משפחתו ולהדגיש את הקשר החזק שלהם ליהדות באופן שגורם לרצות להקיא.
•    מטסי חיל האוויר בכל חור בארץ כדי להזכיר לכולם מי הכי חזק פה באזור
•    טקס מצטייני הנשיא שבו בוחרים 120 פיונים צייתנים שמילאו את תפקידם בציות מופתי ובנאמנות מוחלטת למדינה
•    התרפקות על סיפורי גבורה של מפקדי צה"ל בעבר ובהווה. כי חשוב להזכיר שרוצים לחסל אותנו פעם אחר פעם אבל אנחנו הישראלים, לא פראיירים וידנו על העליונה!
בכלל, בכל מלחמה שמתרחשת כאן בשנים האחרונות יש לי תחושה שהקבינט הבטחוני יושב בחדר סגלגל עם בירות ופיצוחים ומתענגים על המלחמה כעל משחק דרבי.

בתקופה כל כך קצרה דואגת המדינה להזכיר לנו איך קיומנו במדינתו הנפלאה אינו מובן מאליו, שאם יש רגעים שקשה וחרא כאן (שזה רוב הזמן) עדיין כולנו עם אחד, בעל לב יהודי חם ושנמשיך להילחם בכל אויבינו לעד (כמזמור אורן חזן "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה").

כמו שאמרתי, זה חלק קטן ממה שמפריע לי בישראל, אבל במיוחד בימים האלה הצביעות חוגגת.

מקווה לקרוא את תגובותיכם,
Pokerface

מאת

הגב

9 תגובות ב "הימים הנוראים"

הודע אל
מיון לפי:   החדש ביותר | הישן ביותר | לפי מספר הצבעות

מאמר נהדר, תודה פוקרפייס 🙂

אני אוסיף על מה שכתבת את חוק המאגר הביומטרי מהווה בעיניי הוכחה לכך שמי שמנהלים את המדינה הזאת לא מעוניינים לשמור על זכויות וחירויות הפרט אלא דווקא להיפך, לחזק את המדינה על חשבוננו.

כתבתי עוד על שטיפת המוח במדריך לשוחרי החופש מעריצות המדינה הבוזזת בקישור הבא:
http://leaveisrael.com/blogs/tany/guide-for-freedom-lovers/

קריאה נעימה.

 

 

בדיוק. אתם מוציאים לי את המילים מהפה כל פעם מחדש לא נמאס להם לגנוב לי אותם ? חח אין פה עתיד לצעירים. קשה להתקבל ללימודים, קשה להתפרנס, קשה להחזיק דירה. אז מה נשאר לנו ? כאילו אחרי הצבא/שירות לאומי זורקים אותנו למים ואפילו לא עוזרים לנו. במדינות אחרות יש עזרה במימון דירות לצעירים, לימודים חינם ופה מה ? כלום. אני מרגישה כלכך מיואשת ועצבנית. הרי כל הכסף הולך לפינגווינים כדי שילמדו שטויות במשך כל החיים שלהם. כלכך קל להגיד שכיף לגור פה כשאתה עובד בהייטק ומרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש, נכון ? איך אני שונאת את כל הפלצנים האלו שמטיפים… קרא עוד

אתה צודק, הפוליטיקאים עושים סיבוב על האזרחים בגדול וזה עובד. למשל שר החינוך כותב:
"תום שבוע מיוחד אני מעריך עוד יותר את הזכות לחיות במדינת ישראל. זכות שלא היתה לאבותינו לפני 70 ולפני 7000 שנה".

רק שבפועל רוב האנשים לא יכולים לקנות כאן דירה… אז יופי שיש מדינה שבה רק מיעוט יכול לקנות דירה.

וזה רק דוגמא אחת קטנה

בהחלט אחד הפוסטים המדויקים שנראו באתר הזה על ישראל, Pokerface שאפו, האתר הזה הוא מקום מפלט לתרבותיים שבמדינה (שאר המקומות הפכו לפרסום עצמי/הוצאו מחוץ לחוק)

זה קצת מעציב כי אני חושב על הילדות שהייתה לי פה ועל עוד כמה דבריםם שפשוט לא יוצאים מין הזיכרון.והכי קשה זה שאתה יודע עד כמה זה קל ופשוט לשנות את הסגנון חיים בארצנו,אבל לא…יש אנשים שמסוגלים לרצוח אותך רק אם תנסה לרגע להרים את הראש מעל המים ולהוציא בורג אחד מהמערכת ולהשים במקומו משהוא אחר.ו מ כ א ן מתחיל השיט–זה שאין לך את האופציה לשנות כולם במקום שבו נולדת וגדלתתת..שאפו על המאמר **חזק וקולע** ואני ישמח לשתף אותו לכול מי שמשתמש בזוג עינוו שיהיה לנו בהצלחה ושנמשיך לא לוותר לעולםם לאורח חיים נורמליי#          … קרא עוד

פני פוקר, מעבר לזה שאני חושבת שהמאמר פשוט נהדר, הוא מתאר תחושות של כל כך הרבה אנשים, ואני יודעת כמה אומץ צריך בשביל להיות מוכנים לפרסם אותו. תודה רבה שבחרת בנו להיות לך לבמה!

ואו, לדעתי הכתיבה שלך מדהימה. את תיארת באופן מושלם כל מה שאני חושבת על הימים האלו, ובאופן הרבה יותר טוב ממה שאני הייתי עושה. חיילים הם כלי משחק של הממשלה, וניצולי שואה, מחזיקים אותם בחיים בקושי רק כדי להשוויץ פעם בשנה "תראו שאחרי כל הזוועות יש לנו מדינה". ראיתי סרטון על ניצולת שואה דנית שנשארה בדנמרק ולא עלתה לארץ. המדינה דואגת לה, רואים אותה שם כאישה חזקה ואמיצה, מעריצים אותה. פה ניצולי הם מינימום להשתמש ביום השואה ולזרוק. עצוב לי עליהם. בקיצור, עשתה בשכל שלא עלתה לארץ ! ויום העצמאות הוא יום מושלם לעוד תעמולה שיקרית שכל העולם אנטישימי ומסוכן… קרא עוד
wpDiscuz